ער

ואמרז"ל הכל תלוי בידי שמים חוץ מיראת שמים. וצ"ל והלא דוד א' יחד לבבי ליראה¹⁸ שמך וכן אנו אומרים ויחד לבבינו לאהבה וליראה את שמך. אך הענין הוא דהנה יראת שמים אינו תלוי בידי שמים אלא בבחי' מי, דאם הי' בידי שמים הי' הידיעה מכרחת הבחירה, אבל מצד בחי' מי אין הידיעה שהוא בחי' ד"ע מכרחת הבחירה¹⁹, דמי הוא בחי' שאינו מושג, וכמ"ש מי יתן טהור מטמא, מי יתן מותינו במדבר, וזהו מי עלה שמים, שהשמים עולה במי ואח"כ וירד שאז נמשך בהשמים[ednref_23_*].

וזהו הללויה הללו את ה' מן השמים שהוא העלאת השמים מדות עליונות למדרי' לאו מכאמא"כ, ועי"ז הללוהו במרומים שנמשך בבריאה, דעצם השמים א"א לראות דכגבוה שמים מארץ, בין ארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה, ומה שאנו רואין הוא רק זהרורית השמים וזהו בריאה, הללוהו כל מלאכיו יצי' שהם מלאכים שלוחי השפע כגרזן ביד החוצב בו, דהנה כתי' אלף אלפים ישמשוני' וריבוו רבבן קדמוהי יקומון, דיש מלאכים שהם ישמשוני' שלוחי השפע, ויש שהם קדמוהי יקומון שאינם שייכים להשפעה, וכמ"ש יוצר אור ובורא חשך בריאה הוא חושך שאינו שייך להשפעה העלם, ויצי' אור גילוי, צבאיו עשי' שהם עושים רצה"ע וכמו עושים צביונו פי' עושים רצונו. הללוהו שמש וירח התכללות עשי' ביצי' דשמש וירח הם ז"א ומל' דז"א מקננא ביצי' ואימ' תתאה מקננא בעשי', כוכבי אור התכללות יצי' בבריאה דכוכבי' הם ברקיע תמינאה שהוא בינה ואימא עילאה מקננא בכורסייא. ואח"כ אומרים יהללו את שם ה' כי הוא צוה ונבראו ולכאו' והלא כתי' בראשית ברא אלקים והול"ל ברא ומהו ונבראו. והענין דהנה ברא שייך באלקים שהוא כח הפועל בנפעל, אבל עיקר ההתהוות מצד שם הוי' דהוי' לשון מהווה, וע"ז אינו שייך לומר ברא אלא ונבראו, בדרך מאיליו וממילא²⁰, וכמו מי שאמר והי' העולם מאיליו וממילא, ומזה אפ"ל מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק שהוא למעלה מטבע. ויעמידם לעד לעולם, ית"ל אי"ה.

ואח"כ אומר אש כו' ד' יסודות ארמ"ע ודצח"מ, ואח"כ יהללו שם ה' כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים, בכל המזמור אמר תחילה שמים הללו את ה'