רסח

ערב ויהי בקר יום אחד הגם שיש שני ושלישי מ"מ הראשון נק' אחד, וכמו"כ י"ב שבטים א' מהם נק' אחד וכמ"ש שלחו מכם אחד, אחיכם אחד, ומפתח אחד⁶, אבל למעלה אינו שייך לומר זה דכתי' יש אחד ואין שני לו, והול"ל יחיד, דבזה נכלל שיתוף ג"כ, ומהו אומרו אחד. וצ"ל שענין האחדות מרומז באחד יותר מביחיד. והענין דהנה יחיד הוא שא"ס הוא יחיד ומיוחד והוא למעלה מסוכ"ע וממכ"ע, דאני הוי' לא שניתי שלא יש שום שינוי, ואתה הוא קודם שנברה"ע ואתה הוא לאחר שנברה"ע, והוא למעלה מסוכ"ע וממכ"ע, ואחד הוא מקור העולמות, וזה מרומז בתי' אחד דח' מורה על ז' רקיעים וארץ, ואת השמים כולל כל צבא השמים ואת הארץ כולל כל צבא הארץ, ולמעלה הם ז' מדות העליונות, וד' הוא ד' רוחות העולם, ואל"ף הוא המהווה כולם, וזהו אחד שז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם בטלים לא"ס אלופו ש"ע. וזהו מרומז בתי' אחד דוקא, דיחיד מורה שא"ס הוא יחיד ומיוחד אבל הנבראים הם יש ודברים נפרדים, אפי' בריאה יש מאין מ"מ אפ"ל שהנבראים הם יש ודבר נפרד, אבל אחד מורה שאפי' אחר שנעשו ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם מ"מ הם בטלים לא"ס אלופו ש"ע. וזהו שכ' ברמב"ם הוא שא' הנביא ה' אלקים אמת ואין אמת מאמיתתו שאפי' כמו שנבראו העולמות מ"מ בטלים בתכלית[ednref_22_*].

והנה ז' רקיעים והארץ למעלה הם מדות, דהנה שמים הם אש ומים והוא ביטול המדות למד' דלמכאמ"כ⁷ והוא בחי' יחיד. דהנה כתי' הבט משמים וראה וכן השקיפה ממעון קדשך מן השמים, וצ"ל למה שמים דוקא. והענין דהנה אמרז"ל נטל אש ומים ופתכן זה בזה ומזה נעשה שמים, אש הוא גבורה העלאות מלמטה למעלה, ומים הוא חסדי' מים יורדים מגבוה לנמוך, ות"ת הוא המחברן, וזהו שאמרו יצחק ויעקב בגי' שמים⁸, דיצחק הוא גבורה אש העלאה מלמטה למעלה, ואברהם מים המשכה מלמעלמ"ט, ויעקב ת"ת המחברם, והוא ביטול המדות לבחי' לאמכ"א מא"כ⁹,