רסח

ערב ויהי בקר יום אחד הגם שיש שני ושלישי מ"מ הראשון נק' אחד, וכמו"כ י"ב שבטים א' מהם נק' אחד וכמ"ש שלחו מכם אחד, אחיכם אחד, ומפתח אחד6, אבל למעלה אינו שייך לומר זה דכתי' יש אחד ואין שני לו, והול"ל יחיד, דבזה נכלל שיתוף ג"כ, ומהו אומרו אחד. וצ"ל שענין האחדות מרומז באחד יותר מביחיד. והענין דהנה יחיד הוא שא"ס הוא יחיד ומיוחד והוא למעלה מסוכ"ע וממכ"ע, דאני הוי' לא שניתי שלא יש שום שינוי, ואתה הוא קודם שנברה"ע ואתה הוא לאחר שנברה"ע, והוא למעלה מסוכ"ע וממכ"ע, ואחד הוא מקור העולמות, וזה מרומז בתי' אחד דח' מורה על ז' רקיעים וארץ, ואת השמים כולל כל צבא השמים ואת הארץ כולל כל צבא הארץ, ולמעלה הם ז' מדות העליונות, וד' הוא ד' רוחות העולם, ואל"ף הוא המהווה כולם, וזהו אחד שז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם בטלים לא"ס אלופו ש"ע. וזהו מרומז בתי' אחד דוקא, דיחיד מורה שא"ס הוא יחיד ומיוחד אבל הנבראים הם יש ודברים נפרדים, אפי' בריאה יש מאין מ"מ אפ"ל שהנבראים הם יש ודבר נפרד, אבל אחד מורה שאפי' אחר שנעשו ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם מ"מ הם בטלים לא"ס אלופו ש"ע. וזהו שכ' ברמב"ם הוא שא' הנביא ה' אלקים אמת ואין אמת מאמיתתו שאפי' כמו שנבראו העולמות מ"מ בטלים בתכלית[ednref_22_*].

והנה ז' רקיעים והארץ למעלה הם מדות, דהנה שמים הם אש ומים והוא ביטול המדות למד' דלמכאמ"כ7 והוא בחי' יחיד. דהנה כתי' הבט משמים וראה וכן השקיפה ממעון קדשך מן השמים, וצ"ל למה שמים דוקא. והענין דהנה אמרז"ל נטל אש ומים ופתכן זה בזה ומזה נעשה שמים, אש הוא גבורה העלאות מלמטה למעלה, ומים הוא חסדי' מים יורדים מגבוה לנמוך, ות"ת הוא המחברן, וזהו שאמרו יצחק ויעקב בגי' שמים8, דיצחק הוא גבורה אש העלאה מלמטה למעלה, ואברהם מים המשכה מלמעלמ"ט, ויעקב ת"ת המחברם, והוא ביטול המדות לבחי' לאמכ"א מא"כ9,

הערות

  1. 6. הגם שיש שני ושלישי מ'מ הראשון נק' אחד. . ומפתח אחד : לעיל בהמאמר לא הובאה ראי' זו ממ"ש ”ומפתח אחד", ונראה דהכוונה ליחזקאל מא, יא: פתח אחד דרך הצפון ופתח אחד לדרום.
  2. 7. למד' דלמכאמ"כ : למדריגה דלאו מכל אלין מדות כלל.
  3. 8. וזהו שאמרו יצחק ויעקב בגי' שמים : בסה"מ תרכ"ז ע' קעב מביא זה בשם ס' פנים יפות (להרה"ק ר' פנחס הורביץ בעמ"ח ספר ההפלאה) פ' וזאת הברכה ע"פ רוכב שמים בעזרך.
  4. 9. לאמכ"א מא"כ : לאו מכל אלין מדות איהו כלל. (ועד"ז הובא לקמן בכ"מ). [edn_22_*] בשולי הגליון נרשם בגוכתי"ק (וכנראה שייך כאן, ראה לעיל ע' קסז) : [וזהו ביום ההוא יהי' הוי' ושמו אחד ופריך בגמ' אטו האידנא לאו אחד הוא ותירצו ב' תירוצים לא כמו שאני נכתב אני נק' כו' (ואפ"ל שלע"ל יהי' בחי' אחד היינו איך שכל העולמות בטלים לא"ס אלופו ש"ע)].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.