רסז

הללוי' הללו את ה' מן השמים

בס"ד ש"פ תו"מ ט"ל לפ"ק

הללויה הללו את ה' מן השמים¹ כו' ואי' ברש"י בשבת דשני מזמורים הללויה הללו את ה' מן השמים ומזמור הללו אל בקדשו הם עיקר פסוד"ז. ואפ"ל דהנה אי' בזהר דשני מזמורים אלו הם כללא דתושבחתא, דבמזמור הללו אל בקדשו נרמז ע"ס, ובמזמור הללו את ה' מן השמים נכלל התשבחות דכללות העולמות שהם נכללים בשמים וארץ. ובפרטיות אי' בסידור האריז"ל הללו את ה' מן השמים אצי', הללוהו במרומים בריאה, הללוהו כל מלאכיו יצי', הללוהו כל צבאיו עשי'. הללוהו שמש וירח התכללות עשי' ביצי', הללוהו כל כוכבי אור התכללות יצי' בבריאה, הללוהו שמי השמים התכללות בריאה באצי', והמים אשר מעל השמים התכללות אצי' בא"ס עצמות המאציל. הללו את ה' מן הארץ חשיב כאן ד' יסודות ארמ"ע ודצח"מ, אש יסוד האש, וברד שלג וקיטור יסוד המים, דקיטור העשן הוא מן המים דעצים שיש בהם הרבה לחלוחית עולה עשן הרבה, רוח סערה יסוד הרוח, ההרים וכל גבעות יסוד העפר ודומם, עץ פרי וכל ארזים צומח, החי' וכל בהמה חי בלתי מדבר, מלכי ארץ וכל לאומים שרים וכל שופטי ארץ בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים מדבר, ואח"כ אומרים יהללו את שם ה' כי נשגב כו' לבנ"י עם קרובו כמ"ש אשר לו אלקים קרובים ואי' במד' אשר לו גוי קרוב אין כתיב כאן אלא אשר לו אלקים קרובים, כבי' אלקי' קרובים אליו, וצ"ל שהוא מצד ש' הוי'² דכתי' קודם לזה לכן ישראל קרובי' אליו אבל מצד שם אלקים אלקים קרובי' אליו.

והענין דהנה אמרז"ל כל המאריך באחד שצריכין אריכות ההתבוננות באחד ולכן צריכים תחילה פסוד"ז וברכות ק"ש, הגם שדורות הראשונים³ תנאים ואמוראים היו ממעטים בתפלה ומכ"ש בפסוד"ז, זהו מפני שהיו נשמות גבוהות ומיד שהתבוננו נקבע בלבם אחדות אחד האמת ולא הי' חולף ועובר, אבל אנו שנתגשמנו ונתרחקנו מרוחניות צריכים אנו אריכות ההתבוננות. ומה אומרים בק"ש שמע ישראל הוא מ"ש לבנ"י עם קרובו.

ה' אלקינו ה' אחד, הנה אי' ברמב"ם ליחדו שנא' הוי' אלקינו ה' אחד⁴, וצ"ל דהול"ל יחיד שמורה על אחדות יותר מאחד⁵, דהנה שימ"ב דכתי' ששת ימים כתי' ויהי