רסד

וברוך יש בו ב' פירושים⁵, א' שהוא ראש דסדר השתל' שהוא מקור הברכה וזהו ברו"ך ר"ת ראש ומקור כל ברכה⁶, והוא כמ"ש רחום וחנון לא שהוא מקבל רחמים אלא שנמשך בחי' רחום וכמו"כ חנון, וזהו ברוך שהוא מקור הברכה. והב' כמ"ש והמלך שלמה ברוך שמתברך⁷ מבחי' שלמעלה ממנו. וצ"ל ענין שלמה הנה אמרז"ל מלך שהשלום שלו, שלום הוא שמחבר ב' ענינים נפרדים שיהיו כאחד, וכמו"כ למעלה אין מלך בלא עם וצ"ל עם עוממות נבראים נפרדים ואיך אפשר להתחבר אלקות עם נבראים נפרדים, זהו שלום שהוא מחבר אותם, וצ"ל ביטול היש, וזהו ברוך שמתברך מבחי' ראש ומקור כל ברכה. ונמצא יש כאן ג' בחי' קדוש ומובדל, וראש ומקור כל ברכה, והמקבל הברכה, וידוע דמקיפי' ופנימי' דבוקים זה בזה, דהמקיף הוא לפ"ע הפנימי. וזהו הקב"ה, קדוש סוכ"ע, וברוך ממכ"ע, שנמשך בדרך מקיף.

ועתה צ"ל ענין מתיבתא דרקיע דהנה כתי' ועל ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא, דהנה ידוע דיש חיון עילאין וחיון תתאין, חיון תתאין הוא מחנה מיכאל מחנה גבריאל כו', וחיון עילאין הם אבות הן המרכבה, וצ"ל מ"ש חי' והול"ל חיות. והענין דהנה מל' נק' חיה דכתי' ואתה מחי' את כולם שמחי' ומהווה עולמות נבראים, וראשי החי' הם אבות אברהם יצחק ויעקב, יצחק הוא צמצומים גבורות העלאות, ואברהם הוא להיפך המשכות מלמעלמ"ט והוא קו הימין, יעקב ת"ת קו האמצעי שמחבר ב' המדריגות ועי"ז אפ"ל שיחי' ויהווה נבראים. ועל ראשי החי' רקיע כעין הקרח הנורא, דהנה יש אור מים רקיע⁸, כמו באדם יש משכיל שהוא מקור השכל, וגילוי השכל, והשגה והבנה, והנה כשהשכל בא בהשגה והבנה אז א"א לנטותו לשום צד אבל כשהוא עדיין ברק המבריק אז יכולים לנטותו לצד זה ולצד זה, וזהו רקיע אגלידו מיא, דמים ניידי, אבל רקיע הוא כשנגלד וזהו השגה והבנת השכל, ולמעלה הוא להבין דבר מתוך דבר, תוך דבר הוא ממכ"ע ודבר הוא סוכ"ע⁹, ומממכ"ע יבין סוכ"ע, וזהו בחי' בינה למעלה, ומתיבתא דרקיע הוא שמבחי' רקיע נמשך במתיבתא שהוא בחי' גבוה שהוא בחי' בינה ששם שורה אוא"ס.

והנה הזוכים לזה שהוא מדרי' גבוה וקוב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקיא, זהו דוקא תנאים ואמוראים ע"י עסק התורה לשמה כמאמר ר"י עסיק בה לשמה, ר"י הוה מצלי מתלתין יום לתלתין יום, דתפלה הוא התבוננות איך שלגדולתו אין