רנח

והנה ההפרש בין גאולת מצרים לגאולת בבל וגאולת מתתי' ב"י כה"ג חשמונאי ובניו הוא בין נר לאבוקה, דמצינו שנר נק' אבוקה דארז"ל בסוטה נזדמנה לו נר ניצול מן הקוצים והברקונים ופירש"י היינו נר מצוה הרי שאבוקה בכלל נר, והנה נר אינו מאיר אלא במקומו אבל אבוקה מאיר מרחוק, ולכן גאולת מצרים הי' ע"י משה ואהרן והוא אבוקה ולכן הי' זמן רב עד גלות בבל ערך תשע מאות שנה אבל גאולת בבל כו' הוא נר, אבל לע"ל הוא בחי' אור היום. דהנה עוד ארז"ל שם עלה עמוד השחר ניצול עוד מכמה דברים ובנמשל אי' שהוא מ"ש ותורה אור, דהנה ההפרש בין תורה למצות הוא, דמצות תלוים בזמן, כמו מצה הוא בפסח דוקא ובחגה"ש אינו מצוה, סוכה הוא דוקא בסוכות, אבל אינו תלוי בזמן⁸ שהוא מדריגה שלמעלה מהזמן, ולכן והיו הדברים האלה בד"ת הכתוב מדבר אשר אנכי מצוך היום שהוא ל' צותא וחיבור היום עם הלילה שלילה כיום יאיר דתורה הוא מעין ודוגמא מלע"ל לכן ותורה אור לילה כיום יאיר. הגם בפ' שני' גבי מצות כתי' ג"כ אשר אנכי מצוה אתכם היום, מ"מ הם תלוים בזמן דמצות תלויים בזמן ומקום וכלים היינו כלי האור. וזהו שלע"ל יהי' בבחי' אור היום.

עוד הפרש יש בין גאולת מצרים לגאולה דלע"ל, דהנה כתי' קומה ה' ויפוצו אויבך⁹ וכתי' קומה ה' למנוחתיך. והענין דהנה כתי' וחמושים עלו בנ"י מארץ מצרים¹⁰ ואי' בירושלמי שהיו בחמשה כלי זיין, סייף קשת תריס אלה רומח, וכן בקי"ס הי' מלחמה דכתי' ה' ילחם לכם הרי שהי' מלחמה רק ה' ילחם לכם, והוא מפני שהי' עדיין רע וצ"ל מלחמה, וזהו קומה ה' ויפוצו אויבך וכשיש אויבים צ"ל מלחמה וכמ"ש כי תצא למלחמה על אויבך, אבל¹¹ לע"ל לא יהי' עוד רע דאת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם א', וכתי' וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה, שלא יהי' רע ואינו צריכים מלחמה לכן יהי' מנוחה. וזהו כשדוד רצה לבנות המקדש א"ל אתה לא תבנה בית לשמי מפני שהי' איש מלחמה, דבפסוק נק' איש הדמים, אלא שלמה שהי' איש מנוחה הוא יבנה בית לשמי. וזהו ענין גאולה דלע"ל שהוא מ"ש קומה ה' למנוחתיך.