רנו

להבין מה שיצי"מ נק' נר

אחרון ש"פ ט"ל לפ"ק

להבין מה שיצ"מ1 נק' בשם נר והלא כתי' עד שנגלה עליהם2 מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם הרי הי' גילוים גבוהים ואיך שייך לאמר על הגילוים דמלך מלכי המלכים שהם בחי' נר. והנה צ"ל תחילה ענין החפזון שהי' במצרים דכתי' ואכלתם אותו בחפזון ע"ש כי בחפזון יצאת מאמ"צ ואי' בילקוט בשם המכילתא דהחפזון הי' חפזון דשכינה אעפ"י שאין ראי' לדבר זכר לדבר שנא' קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים הרי דודי מדלג, וצ"ל איך שייך בבחי' דודי חפזון דדודי הוא ת"ת ז"א מדות דאצי' איך שייך שם חפזון. דשמירה שייך בבחי' מל' שנק' ליל שמורים ונת"ל ב' טעמים הא' מפני שהוא מקור בי"ע לכן צריך שמירה הב' שמשתמרת להיחוד ואז הקנאה גדולה מאד וצריכה שמירה אך מדת יום אינו צריך שמירה דלא יגורך רע כתי', הגם שיש קליפה כנגד אצי' מעמדה בבריאה, ומה שייך שם שמירה, דלכן ברכה ראשונה דברכת אירוסין אינה חותמת בברוך מפני שאדם הוא מדת יום א"צ שמירה והאיך אומר שהחפזון הי' בבחי' דודי.

אך הענין דהחפזון אינו בשביל עצמו דהנה כתי' אכלו רעים שתו ושכרו דודים, רעים הם או"א ודודים זו"ן ואי' בזהר תאיבין דא לדא ולא משתכחין, די"ה זיווגייהו תדיר דהם תרדל"מ אבל ו"ה הזיווג לפרקים דאם יש העלאת מ"ן נמשך הזיווג ואי אין העלאת מ"ן אינו נמשך לכן שייך חפזון בדודים שלא למנוע היחוד,

הערות

  1. 1. להבין מה שיצ"מ : הנחה בגוכי"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע מד"ה ”והנה בילקוט פ' בא" הנדפס לעיל ע' קמט (והוא המשך להמאמרים ד"ה וככה תאכלו אותו וד"ה אור לארבעה עשר שנדפסו לעיל). וראה בהמ"מ לעיל ריש ד"ה וככה ע' קלח. לקמן נד' הנחה נוספת ממאמר זה (שם נרשם מאמר זה לפני ד"ה אז ישיר משביעי של פסח).
  2. 2. שיצ"מ נק' בשם נר. . והלא כתיב עד שנגלה עליהם : ראה בכ"ז גם לעיל ע' קל. סה"מ תרכ"ט ע' קלד וע' קמג. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.