רנה

חיות חדש לחיות נבראים וכשיסתלק רגע א' ישאר אין ואפס, וזהו דוקא מבחי' איהו דהתחלקות הנבראים זהו מבחי' גרמוהי אבל החיות הוא מבחי' איהו, וכשנא' שמ"ש כגופא בלא נשמתא הוא שלא נשאר כלל א"כ האיך נמשך החיות אלא מוכרח לומר שנשאר [והוא האור שהי' תחילה].

וזהו השירה דמל' לעלות מגרמוהי לחיוהי²⁰. ועלי' זו למעלה מעליות הלוים שהוא מעלמא דאתגלייא לעלמדאת"כ אבל עלי' זו הוא מחיוהי לגרמוהי. וזהו מ"ש אתה הוא ה' לבדך, אתה הוא עבודת הכהנים וכמ"ש אתה כהן לעולם, והוא, הוא עבודת הלוים, לבדך הוא העלאת גרמוהי לחיוהי, והוא כמ"ש ונשגב הוי' לבדו ביום ההוא, ובמדריגה זו משה ובנ"י שוין ולכן קאמר ישיר²¹.

וזהו אז ישיר משה כו' כל פרקמטייא דמשה הי' באז, שירתו באז, דהנה אז הוא אותיות א' ז' והאלף על הז'²², דז' הם ז' ימי בראשית ומפרשים זה הגבה למעלה מאד, ואלף [הוא פלא אלפך חכ' שממשיך לחכ' ו]הוא מ"ש אז תתענג על הוי'. דהנה בז' ימי בראשית יש שבת ג"כ שהוא שבת להוי' אבל אז תתענג על הוי' הוא בחי' שלמעלה משבת, ולכן וקראת לשבת עונג שממשיכים עונג בשבת, הגם דכתי' שער החצר הפנימית הפונה קדים סגור יהי' ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח הרי שבשבת גילוים מעונג, מ"מ העונג עצמו למעלה יותר, ובבחי' זו משה ובנ"י שוים, דמשה הוא עלדאת"כ וישראל הוא עלדאת"ג ובחי' זו למעלה מעלדאת"כ ועלמדאת"ג דמשם נמשך שעלדאת"כ יאיר בעלדאת"ג לכן שוים שם משה ובנ"י. ובעבודה הנה יש התפעלות ובזה יש חילוקי מדריגות זה מתפעל על אופן וזה על או"א אבל יש בחי' רעו"ד שהוא למעלה מהטו"ד. ויאמרו לאמר דהנה כל עסקא דשבתא כפול, שירה כפול שיר וזמרה, קרבנו כפול, דהנה יש ב' בחי' שבתא דמעלי שבתא ושבתא דיומא, והיינו עלי' אחר עלי' וזה ויאמרו לאמר עלי' אחר עלי'. אשירה להוי' שממשיכים לשם הוי'. סוס ורוכבו רמה בים, רמה הוא ל' השלכה, דהנה כתי' וידעו מצרים כי אני הוי' דהנה מצרים הגביהו א"ע לקבל ממדריגה גבוה דכחשיכה כאורה אך רק בחי' אחורים דפרעה אותיות העורף אבל הפנים הוא לישראל וכמ"ש יאר הוי' פניו אליך, שהארת הפנים לישראל דוקא, והנה כתי' אם תגביהי כנשר²³ משם אורידך נאום הוי', וזהו וידעו מצרים כי אני הוי' שאפי' שם יש בחי' הוי' דמשם אורידך, וזהו ע"י מה שסוס ורוכבו רמה בים ידעו מצרים כי אני הוי'.