רנב

אז ישיר משה

שביעי ש"פ ט"ל

אז ישיר משה¹ ובנ"י את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר אשירה להוי' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים, ואי' בילקוט כל פרקמטי' דמשה הי' באז, קנטורי' באז שנא' ומאז באתי אל פרעה שירתו באז שנא' אז ישיר משה, וצ"ל מהו המעלה דאז דקאמר שירתו באז. והנה מה שיש לדקדק בפסוק זה הוא אומרו ישיר מאחר שחשיב משה ובנ"י הו"ל ישירו, שאם הי' חושבם כא' ניחא אומרו ישיר וכמו אז ישיר ישראל עלי באר ענו לה אבל מאחר שחושבם נפרדים הול"ל ישירו. ועוד צ"ל אומרו ויאמרו לומר מהו הכפל ל' והול"ל ויאמרו אשירה לה' כו'. והענין דהנה אמרז"ל² על ג' דברים העולם עומד³ על תורה ועל עבודה ועל גמ"ח, תורה דכתי' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמו"א לא שמתי הרי שהתורה נק' בריתי, עבודה דכתיב לנטוע שמים וליסוד ארץ דעבודה הוא קרבנות וכתי' והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה סולם דא כבש המזבח מוצב ארצה שריחו עולה לשמים הרי שהקרבנות נק' [שמים]⁴, גמ"ח דכתי' וחסד ה' מעולם עד עולם, וצ"ל מהו"ע העולם עומד. והנה צ"ל ענין עבודה וגמ"ח, דהנה עבודה הוא קרבנות והיו מקריבין בהמה ע"ג המזבח והי' יורד אש מלמעלה ואוכל הקרבן והוא המשכה מלמעלה, ובזהר אי' ארי' דאכיל קורבנין⁵ שהאש הי' בדמות ארי' והוא בחי' חסד, והוא ג"כ ענין מ"ש וחסד ה' מעולם עד עולם, ועכשיו תפלה במקום קרבנות תקנו [הו"ע] אה"ר הבאה מלמעלה, דהנה ענין התפלה הוא הקרבת הנה"ב ונמשך מלמעלמ"ט, והיכן מרומז ההמשכה בתפלה הוא מה שאומרים ברוך אתה הוי' הוא ההמשכה מלמעלמ"ט, וכמו ברוך הוי' מעולם