רנ

הי' בלילה וכמשנת"ל בעוה"ז נס בלילה כו' וכמ"ש ויהי בחצי הלילה. והנה הלילה נק' ליל שמורים ל' רבים מפני שיש ב' פי', א' ל' שימור דמדת לילה צריכה שמור, דלילה הוא בחי' מל' שהוא מקור דבי"ע ששם יש רע דעשי' רובו רע ויצי' מחצה על מחצה ובריאה רובו טוב, וצריכה שמירה, אבל מדת יום⁹ א"צ שמירה דבאצי' לא יש רע דלא יגורך רע, הגם שיש קליפה נגד אצי' מעמדה בבריאה¹⁰, וזהו ג' אשמורות הוה לילה ראשונה חמור נוער שני' כלבים צועקים וזה מורה על קליפות¹¹, וזהו דאי' בזוהר אית תליסר עלין דסחרין לשושנה והו"ע השמירה וה' עלין תקיפין לאגנאה דמל' צריכה שימור. וזהו דבברכות אירוסין ברכה ראשונה אינה חותמת בברוך¹² ושני' פותח בברוך וחותם בברוך, מפני שהוא אדם וחוה יום ולילה כמ"ש יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת, לכן חותם בברוך מפני שצריך שמירה יותר. וכמו"כ הו"ע תושב"כ ותושבע"פ דהנה כתי' ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה ואי' בילקוט מנין ידע אימתי יום ואימתי לילה והלא נהורא עמי' שרא אלא כשלמד ד' עמו מקרא ידע שהוא יום¹³ וכשלמד עמו משנה ידע שהוא לילה, ולכן משנה צריך שמירה יותר, דכשלומד פ' חומש לא יתגאה מזה אבל כשלומד פוסקים ומשנה יש מזה גסות ולהתייהר לכן צריך שמירה יותר, וזהו שמור זו משנה, וזהו ליל שמורים.

ב' כמו ואביו שמר את הדבר, פי' המתין, ובגמ' נמצא ג"כ הל' משתמרת לביאה, דהנה כתי' עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם והו"ע שנמשך מסוכ"ע בממכ"ע, וזהו ליל שמורים שממתנת על היחוד, וזהו מצה שמורה שממתנת שיומשך בה מבחי' סוכ"ע, וזהו שנק' לחם עני לחם עוני כמו העני ממתין על העשיר לקבל ממנו כמו"כ המצה ממתין שיומשך בה מסוכ"ע, וזהו דכורא זמין לאתחברא עמה¹⁴ שומרת על היחוד, וזהו זכור לדכורא שמור לנוק'¹⁵.

והנה ב' הפי' עולים בקנה א' דכשיש זווג ממכ"ע עם סוכ"ע אז הקנאה גדול מאד וצריכים שמירה, ע"ד דאי' בזהר ועד בחילופי אתוון אחד דלא תשלוט בו עין הרע, דאחד הוא יחוד דיחו"ע ושם אינו שייך ע"ה אבל ועד הוא מ"ש כגוונא דאינון מתייחדין לעילא באחד אוף הכי איהי אתייחדת לתתא ברזא דאחד ושייך ע"ה לכן