רמח

אור לארבעה עשר

שבת חוה"מ של פסח ט"ל

אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. דהנה נת"ל דיצ"מ הוא בחי' נר שהוא בחי' אתר דאשתני ולכן הי' ע"י ב"ו, והנה צ"ל דגבי יצ"מ כתי' עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם, מלכים הוא ז"א ומל' דאצי', מלכי המלכים הוא חו"ב, מלך מלכי המלכים הוא כתר מל', והאיך אומרים שהוא בחי' נר. אך הענין הוא דהנה גבי מצות כתי' כי נר מצוה¹ ותורה אור, נק' מצות נר ותורה נק' אור, וצ"ל ג"כ דהלא תרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור והאיך אומר שהוא בחי' נר, ולכן לע"ל מעשה גדול² מפני שהם תר"ך עמודי אור. והנה אמרז"ל את זו דרש ר' מנחם ב"ר יוסי מאי דכתיב כי נר מצוה ותורה אור המשיל מצוה לנר ותורה לאור מה נר לפי שעה כך מצות אינו מגין אלא לפי שעה, ומה אור לעולם כך תורה מגינה לעולם, דהנה אמרז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, מה דשכר מצוה מצוה זה אינו בעוה"ז, ומשארז"ל אלו שאוכלין פירותיהן בעוה"ז זה רק פרטי מצות אבל כל המצות השכר בעוה"ב, משא"כ תורה כנגד כולם בעוה"ז.

ד"א עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה, אינו שייך לומר שמה שמכבה מצוה היינו עצם המצוה³, שאינו מכבה כלל, דמי שיש לו מחצה מצות ומחצה