רמד

ואכלתם אותו בחפזון

בס"ד חג הפסח ט"ל לפ"ק, ליובאוויטש

ואכלתם אותו בחפזון¹, כי בחפזון יצאת מארץ מצרים, ואי' במדרש יצ"מ בחפזון הי' שנא' בחפזון יצאת מארץ מצרים אבל לעתיד כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכו, משל לסוחר שבא לשרות בפונדק עמד כל היום, בלילה נטל כל אשר לו והלך לו, בבוקר עמדה הפונדקית ואמרה הפרקמטוטוס (הוא הסוחר ע"ש פרקמטיא) הזה נטל כל אשר לי והלך לו, אמר הפרקמטוטוס מי גרם לי זאת שיצאתי בלילה נשבע אני שלא אצא עוד בלילה, כך ישראל הכינו עצמן לצאת בהשכמה לאחר כמה ימים וירדפו מצרים אחריהם שנטלו כל אשר להם, הגם שבאמת נטלו כל אשר להם, כמ"ש וינצלו את מצרים, ושאלה אשה משכנתה, שעשאוה כמצולה כו', אך אי' החשבון בגמ' דשכר דס' ריבוא איש שעשו זמן כזה עולה הרבה יותר ממה שנטלו וא"כ נטלו שלהם, אמר הקב"ה מי גרם לכם זאת שיצאתם בחפזון לעתיד כי לא בחפזון תצאו. והוא כמ"ש בזהר ע"פ כי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים שקאי על גאולה דלעתיד שלא תצא כצאת העבדים גאולת מצרים. עוד אי'