ריז
מעלה כו', ובחי' מ"ח יוצא מירושלי' אל בחי' הים הקדמוני, פי' ים הוא חכ', הקדמוני כתר, והיינו חכ' שבא"א בחי' חכ' שבכתר כו', ולע"ל יצא מ"ח מבחי' כבוד נברא דוקא אל בחי' הים דחכ' שבכתר דא"א, והיינו מפני שבגמר הבירורי' יומשך בחי' פנימיות הרצון שארז"ל נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתוני' דוקא, וכמארז"ל שוקיו זה העולם, עמודי שש שנברא לששת ימי', שנשתוקק הקב"ה לבראותו, והיינו בשביל שיצא מכח אל הפועל ענין בחי' דירה בתחתוני' הנ"ל ע"י עבודת האדם דוקא כו'.
ובחי' זו נק' יחוד עליון, שיחוד היא בחי' המשכה פנימיות להוליד בדומה לו, והוא שע"י העבודה יהי' בדומה לו ממש כבי', שכשם שעתה אומרי' קדוש בשביל הביטול שבטלי' מלמטלמ"ע, עד שהשרפי' עומדי' ממעל לו היינו לש' אד' בחי' אנת אשתמודעא אדון על כולא, כן יהי' בדומה לו שהמשכה כזו תהי' מלמטלמ"ע כו' ע"י תומ"צ שעי"ז נק' צדיקי'. ולכן גדולים מעשה צדיקים ע"ד כבי' יפה כח הבן, והגם שג"ז מכח האב הוא, עכ"ז בגילוי נק' כח הבן כו'.
וכדי להיות יחוד זה צ"ל חופה תחילה, מקיף דתשובה בכל מאדך. ויש לפרש על צדיקי' ובע"ת, דבע"ת ז"ע לוחות אחרונות שכלליותם הוא בחי' תשובה, שהרי בלוחות ראשונות לבד היו צדיקי' גמורי'7, משא"כ בשניים הם בחי' בע"ת, וכן י"ל ע"י בחי' והרוח תשוב שהיא בחי' העלי' שאחר הירידה כו', ובחי' בע"ת גמורי' הוא כפשוטו. ועוי"ל בענין בע"ת דצדיקי' שזהו מה שמשיח אתא לאתבא צדיקי' בתיובתא. ועכ"פ על כל כבוד אפי' כבוד נאצל א"א להיות כ"א ע"י חופה, וזהו מקדש שיומשך בחי' קדש ע"י הקדמת החופה הוא בחי' מקיף התשובה, ואז יוקדשו ישראל בקדש העליון כנ"ל.
ואמנם עדיין צ"ל הלא הנהוג הי' אצלם שהי' הקדושין בעת האירוסין, ולפי מה שנת"ל צ"ל חופה מקודם, וא"כ א"צ לתירוץ שמה שאומרים חופה בברכת אירוסין זהו רק להזכיר איסור הנשואין בלא חופה, הלא גם לקדושין צ"ל חופה כנ"ל.
אך הענין הוא שיש ב' בחי', אירוסין ונשואין8, אירוסין הוא בחי' לבושי' שלובש טבעת קדושין להכלה, שזהו בחי' מקיף עדיין, וכמ"ש מזה בלק"ת בד"ה תורה צוה9, משא"כ נשואין הוא בחי' יחוד פנימי, ועיקר החופה הוא בשביל יחוד פנימי דוקא כנ"ל, כי לבחי' אירוסין שהוא מקיף א"צ לחופה, רק שנק' בשם קדושין ע"ש
הערות
- 7. דבע"ת ז"ע לוחות אחרונות. . בלוחות ראשונות. . צדיקים גמורי' : ראה סה"מ תרל"ב ח"א ע' רמח. ובארוכה ד"ה ביום השמע"צ תרל"ב בסוף סה"מ תרל"א. סה"מ מלוקט ח"א ע' שסא ואילך. וש"נ.
- 8. שיש ב' בחי' אירוסין ונשואין : ראה תו"א ויגש מד, ד. לקו"ת בחוקתי נ, א. במדבר טז, ג. שה"ש ג, ב. ועוד.
- 9. וכמ"ש מזה בלק"ת בד"ה תורה צוה : פ' ברכה צד, ג. צה, סע"ד ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.