רג
והנה להבין זה צ"ל ענין מלחמת יעקב דכתיב ויותר יעקב לבדו2 ויאבק איש עמו עד עלות השחר ויאמר שלחני כי עלה השחר, משמע שהמלחמה הי' מפני שויותר לבדו, וענין מ"ש ויאבק איש עמו אמרז"ל מלמד שהעלה אבק עד תחת כסה"כ, וצ"ל דהנה לכאורה עיקר המלחמה לא הי' האבק, דהמלחמה הי' מצד ד"א אך כשלוחמים עולה אבק, א"כ הוא דבר הבא ממילא ואיך שייך לקרות המלחמה ע"ש דבר הבא ממילא. והנה צ"ל ענין מלחמת עמלק דכתי' מלחמה להוי' בעמלק, וצ"ל מה שייך ללחום עם שם הוי' דכתי' ואתה מחי' את כולם א"ת מחי' אלא מהווה ושם הוי' הוא מקור כל ההתהוות וא"כ איך שייך ללחום עם שם הוי'.
והנה כדי להבין זה צ"ל משארז"ל ר"א רמי כתיב טוב ה' לכל וכתיב טוב ה' לקויו, משל כשהוא משקה משקה את כל השדה כולה אף מה שאינו נצרך לו, וכשהוא עודר אינו עודר אלא הטובים שבהם סביב האילנות. וצ"ל המשל והנמשל. וצ"ל תחילה ענין אתם עשיתוני חטיבה א' שמע כו' ה' אחד ולכאו' הול"ל יחיד3, לבד מה שאחד מורה על א' המנוי כמו מע"ב, והשבטים שהיו י"ב א' מהם נק' אחד כמ"ש ויפתח האחד את שקו, לבד זאת הנה אחד מורה על שלימות מצד ההתכללות כמו האדם שהוא כלול מרמ"ח אברים אך הוא שלימות נק' אחד, אבל א"ס שהוא פשוט בתחה"פ איך שייך לומר עליו א'. והענין דהנה אמרז"ל כד אמליכתי' למעלה ולמטה ולד' רוחות העולם תו לא צריכנא והו"ע יחוד אלקות בעולמות וזהו תיבת אחד דאל"ף קאי על א"ס אלופו ש"ע מה שברה"ע לא הי' אפשר להיות באל"ף כ"א בבי"ת ואח"כ כשהי' ברה"ע בבי"ת הי' אפ"ל מ"ת באל"ף, ובחי' זו יאיר בח' וד'.
והנה כדי שיאיר בחי' זו דאנת הוא חד ולא בחושבן י"ס ולאו מכל אלין מדות כלל, ולית מחשבה תפיסא בי' כלל, מח' הוא חכ' דאי' בזהר מחשבה ויובלא לא אתפריש לעלמא (מח' חכ', ויובלא בינה4 כידוע), שבחי' חכ' אינו תופס מקום כלל, וכדי שיאיר בחי' זו בעולמות צ"ל צמצום [אבל יחיד הוא עצמות א"ס שלפני הצמצום] (הג"ה אפ"ל שהוא מכוון עם מ"ש בתו"ח ד"ה ויהי כל הארץ שפה א' בפי' אנת הוא חד כו', וזהו שאנו אומרים אחד ולא יחיד דצריכים להמשיך אוא"ס בעולמות והוא ע"י צמצום, אבל יחיד הוא למעלה מהצמצום, כמ"ש שם עכ"ה).
הערות
- 2. והנה להבין זה צ"ל ענין מלחמת יעקב דכתיב ויותר יעקב לבדו : ראה בכ"ז תו"א וישלח כו, א. אוה"ת בראשית (כרך ב) תנז, ב. לקמן ד"ה כמים הפנים [שם נמצא המשך הביאור ע"פ ויותר יעקב לבדו גו'].
- 3. שמע כו' ה' אחד ולכאו' הול"ל יחיד : ראה תו"א וארא נה, ב. ואילך. ובהנסמן עוד לעיל בהמאמר ע' מב.
- 4. מח' הוא חכ' דאי' בזהר מחשבה ויובלא. . מח' חכ' ויובלא בינה : ראה תו"א ז, ד (ע"פ זח"א קכג, א). תו"ח חיי"ש קכו, ב. סה"מ תרל"ב ח"א ע' רטו. תרל"ג ח"א ע' פה. קונטרס לימוד החסידות ע' 5. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.