רא

הבית בכללות הארץ נמשך מו"ק דיצי' (ובפ"א כן משמע בפרד"ס שרק בזה"ב האור מו"ק דיצי').

הג"ה , ע' בס' חסד לאברהם מאמר ג' עין הארץ נהר י"ב שכ' וז"ל דע כי נשמות הדרים בא"י באים מי' ספי' של היצי' כו' כי כשאדם הוא בח"ל יש לו נפש מהאופנים (שהוא עולם העשי' כידוע) וכשזוכה ליכנס לא"י בא אליו נפש מיצי' חדשה כו' עכ"ל. הרי שפי' שמקבל מיצי' ומשמע ממנו שגם לאחר חורבן הבית, וע' במאמר הנ"ל בנהר ג' שכ' דבהמ"ק שהי' ת"ק אמה על ת"ק אמה הוא מכוון נגד חלון השמים שהוא ג"כ כמספר הנ"ל ונמשך לבהמ"ק דרך החלון הנ"ל מלמעלה דרך צנור מל' הספי' י' מעולם האופנים הוא יורד דרך ישרה עד חלון הכיפה הנז' ויורד על בה"מ ומשם מתפשט על כל א"י, וענין חורבן הבהמ"ק הוא שנסתם החלון, ואח"כ נפתח החלון והוריד עולם האופנים וצמצם מל' עולם האופנים בתוך החלון, ע"כ. מפרש שבבהמ"ק נמשך האור מהיכל קדה"ק דבריאה ובאמת אורות האצי' נמשכים בבריאה וכמשית"ל אי"ה ונמשך בעולם היצי' (צ"ע אם בדרך התלבשות או בדרך מעבר, ולפי משנת"ל צ"ל דבבהמ"ק נמשך האור מעולם הבריאה שלא בדרך התלבשות היצי' ובא"י נמשך ע"י התלבשות היצי') ועובר דרך צנור מל' דעשי' רק בדרך מעבר וכמו שמשמע לקמן אי"ה (משמע אבל בבריאה הוא בדרך התלבשות). ומ"ש ועובר דרך שער השמים איני יודע פירושו מהו שער השמים. וזה הי' בזמן הבית שהי' נמשך האור מעולם היצי' רק דרך מעבר הבריאה, אבל לאחר חורבן הבית אף שפתח החלון מ"מ לא נמשך רק מל' דעשי', דעל קודם חורבן הבית אומר שנמשך מלמעלה דרך צנור הרי שנמשך מלמעלה מהצנור אך עובר דרך הצנור, וכאן אמר וצמצם מל' עולם האופנים שהוא הצינור שהי' קודם חורבן הבית ודרך בו נמשך אור עליון ואינו מתלבש בתוכו כמו צינור שמה שנמשך דרך בו אינו משתנה בו, נמצא שנמשך דרך בו אור עליון כנ"ל, ואחר חורבן הבית נמשך ממנו האור שלו, ובנהר י"ב שהובא לעיל משמע שגם אחר החורבן נמשך מעולם היצי', ובמעיין שלישי נהר י"ד כ' וז"ל ואמנם זכו לזה שהנהגתם הי' בקדושה ע"י מט"ט עכ"ל9, וידוע דמט"ט הוא ו"ק דיצי', וא"כ דבריו סותרים זה את זה (וצ"ע אם מ"ש כאן דבזמן שבהמ"ק קיים נמשך מו"ק דיצי' בא להוציא אפי' קודם בנין הבהמ"ק האיר

הערות

  1. 9. ובמעיין שלישי נהר י"ד כ' וז"ל ואמנם זכו לזה שהנהגתם הי' בקדושה ע"י מט"ט עכ"ל : צ"ל: ובמעיין ראשון כו'. וז"ל שם: בהנהגת ישראל אחר פטירת מרע"ה וכניסת ישראל לארץ הנה זכו ישראל בכניסתן לארץ מצד אחד והוא חוב להן מצד אחר. הנה זכו במה ששברו הקליפות ונכנסו לארץ באויר של הקדושה וטהרה שאין שום קליפה בהכיבוש שכבשו והמעלה הזו מעולם לא הי' אפילו אל האבות שישבו בה, ואמנם זכו לזה [ובדפו"א: חבו לזה] שהנהגתם הי' בקדושה ע"י מט"ט אשר דחה אותו מרע"ה כמ"ש רז"ל ע"פ אני שר צבא ה' עתה באתי כדפרש"י ז"ל עתה באתי בימי יהושע אבל לא בימי מרע"ה כו'. ע"כ. וראה עוד מענין עתה באתי כו' וההנהגה בימי יהושע ע"י מט"ט — בד"ה ונערים ממשתה נגינתם בסה"מ תקס"ח ח"ב ע' תרכב ואילך. ובהגהות לשם בס' אוה"ת על סידור ע' רצו ואילך. ובס' תורת שמואל — דרושי חתונה ע' צז ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.