קצה

דהנה כתיב שמש ומגן הוי' אלקים, כמו שהמגן הוא מכסה ומסתיר על אור השמש שלא יאיר כמו שהוא בהשמש, כמו"כ ש' אלקים הוא מגן ונרתק שלא יאיר אור הוי' וקדושתו כמו שהוא שם רק דרך הנרתק. והנה בשם אלקים יש ק"ך צירופי' אלקים וע"י ריבוי השתל' נעשה אלקים אחרים שהוא העלם והסתר גמור (הג"ה. ע' במצות מילה פ"ד שיש כמה מסכים⁹ ופרסאות ופרוכת וע"י כולם מאיר האור, ויש פרסה שהוא מסתיר ומעלים לגמרי יעו"ש עכ"ה) וע"י ביטול היש לאין מהפכין זה. והנה אמרז"ל גמירי משמיא מיהב יהבי מישקל לא שקלי, מיהב יהבי היינו סדר השתל' אבל משקל לא שקלי היינו ביטול היש הוא דבר חדש למעלה ועי"ז נעשה הצחוק, דעיקר תענוג הוא מדבר חדש דוקא, שאפי' בדבר שיש בו תענוג אם רואה אותו בכ"י אינו מקבל תענוג מזה כלל, אבל כשרואה דבר חדש מקבל תענוג מזה, וכמו"כ בהשכלה הנה אמרז"ל ר' אבוהו מצא תוס' חדתא צהבו פניו מצד התענוג שקיבל מהתוס' חדתא, וכן אנו רואין בכל דבר חדש שיש בו תענוג כמו קניגא שעושין לפני מלכים שהוא דבר חדש, וזהו לויתן זה יצרת לשחק בו, דלויתן הוא ל' הפעם ילוה אישי, אשה הוא כנס"י אשה יראת ה' היא תתהלל, ואיש הוא הקב"ה כמ"ש ה' איש מלחמה וכתי' ביום ההוא תקראי אישי, לויתן הוא חיבור איש ואשה דע"י הביטול היש שמלמטה למעלה נמשך עונג מלמעלמ"ט. וזהו ג' שעות הראשונות הקב"ה יושב וזן כו' הוא מלמעלה למטה, רביעיות יושב ומשחק עם לויתן שע"י הביטול היש שמלמטלמ"ע נמשך העונג מלמעלה למטה.

הגה. אפ"ל למה דוקא ע"י ביטול היש¹⁰ של מנחה נמשך העונג¹¹, והרי גם בתפלת שחרית יש ג"כ ביטול היש דעיקר העבודה הוא שיהי' ביטול היש שהוא יחו"ת ואח"כ ממילא בא לביטול דיחו"ע. והענין דהנה אי' בתוס' הובא בפרישה באו"ח סי' רל"ב ובמג"א שם הטעם למה נק' תפילה זו בשם מנחה ע"ש הקרבת המנחה, מפני שאז הוא עת רצון שכן אליהו נענה בעת שהקריב מנחה, ואפ"ל שעת הרצון היינו שאז נמשך העונג מלמעלמ"ט. וצ"ל והלא בשחר ג"כ הי' הקרבת המנחה¹², וצ"ל כמ"ש בטור בסי' הנ"ל שצריכים ליזהר בתפלת המנחה יותר משאר