קצד

וכמו"כ חכמה יש בלעו"ז וכמ"ש חכמים המה להרע, שהוא חכמה מ"מ הוא רע. ואפי' עונג יש ג"כ בלעו"ז וזהו הלאו דחלב, דההפרש בין חלב לשומן, דשמנונית הוא מתענוגים, וחלב הוא מתענוג מדברים אסורים, לכן הוא לאו שיש בו כרת דהוא היפך אתוון כתר שהוא רצה"ע שהוא עונג (בכלל) (ובפ"א כמו שנגע היפך אתוון עונג כמו"כ כרת היפך אתוון כתר). וזהו שא"ל משמני הארץ ולא כל שמני הארץ, דשומן הוא שמנונית מתענוג דדברים המותרים, דיש אכילה כמו סעודה של שבת שהוא [עונג] אז תתענג על הוי', וקראת לשבת עונג, וחולין שנעשו על טה"ק אפשר להפוך דבשבת יתעלו ויהיו [בחי'] אז תתענג על הוי', וכמו ר"י בן גודגדא שהי' אוכל על טה"ק כל ימיו, ויש בזהר כמה דרושים ע"פ אלו.

אך בקדושה הם ע"ס ובלעו"ז י"א⁶ כתרין דמסאבותא. והענין דהנה בקדושה כתי' וצבא השמים לך משתחוים, דכשנמשך להם החיות גורם בהם ביטול [דמרגישים החיות] (ובפ"א, זיי דער הערין דעם כח הא"ס), אך בסט"א החיות נבלע בהם ואינו נראה החיות, רק נראה מי שנבלע בתוכו אבל דבר הנבלע אינו נראה, לכן מגביהים א"ע בחוצפה וגסות כמ"ש אם תגביהי כנשר, דרך הנשר בשמים, לקבל ממדריגה גבוה. אך מאין נמשך להם החיות הוא ע"י המקיף דלבונה זכה שהוא מקדושה, אך בדרך מקיף נמשך חיות גם לסט"א לכן אפשר להגביה בחוצפה וגסות, וזהו לבונה זכ"ה שרשו ז"ך הם ך"ז אותיות⁷ שמחי' בדרך מקיף, וכמו ענין השבעת השמות שפועל אך בדרך מקיף (ובפ"א ויכול להיות בחוצפה כו'), וע"י שמבררי' הי"א כתרין עי"ז ממשיכים שבחי' אנת הוא חד ולא בחושבן ואנת הוא דאפיקת כו' הם שלא בערך וגורמים שבחי' חד יומשך בע"ס. ולפ"ז ניחא הב' מדרשות דמ"ש כי ציד בפיו איך מעשרין את התבן כו' היינו מצד המקיף שהוא קדושה [דרישא דעשו שהוא המקיף הוא בעיטפא דיצחק שהוא סוספיתא דדהבא סיום הגבו'] אך בפנימיות הוא רע. אך צ"ל למה נבראו וצריכים לברר אותם והי' להם לא להבראות בתחילה (ובפ"א דאחר שנבראו צריכים לברר אותם אך למה נבראו), וכמו"כ כשמלאכים בקשו תורה א"ל כלום יצה"ר יש בכם משמע דהוא כדי לברר יצה"ר למה נברא.

והענין דהנה כתי' לויתן זה יצרת לשחק בו⁸ ואמרז"ל ג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה שניות יושב ודן שלישיות יושב וזן רביעיות יושב ומשחק עם לויתן, וג' שעות רביעיות הם בזמן תפלת מנחה (די"ב שעות היום וג' שעות רביעיות הם זמן כו') שתיקן יצחק, דהנה יצחק הוא ע"ש צחוק עשה לי אלקי',