קצא

באוא"ס הסוכ"ע. וזהו מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, שמים וארץ הם געה"ע וגעה"ת, לא חפצתי ששניהם הם התחלקות מדריגות בבחי' ממכ"ע כ"א יחפוץ באוא"ס הסוכ"ע.

וזהו אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם¹⁹, שהנביא מתמה שמהתבוננות זו צריך שיהי' לו כליון ותשוקה לאוא"ס הסוכ"ע, ואתם בני יעקב לא כליתם. אך הענין הוא מפני שכ' כאן בני יעקב, [דיעקב] היינו מ"ש עון עקבי יסובני שעבירות שאדם דש בעקביו ואינו חש לעבור עליהם, אך הנה כתיב הוי מושכי עון בחבלי השוא כעבותות עגלה חטאה, אך אינו צריכים לזה דמקיבוץ חבלים דקים נעשה חבל עב, דהנה כתיב עונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלקיכם, שנעשה מסך מבדיל מחיצה של ברזל, ואין פי' חטא ועון, אלא ע"י [איזה חסרון] נעשה מסך מבדיל. והעצה לזה הוא תורה, דתורה נק' עוז שנותנת כח לנה"א, ונק' תושי' שמתשת כחו של נה"ב, וגם מתשת כח הגוף וכמו ריש לקיש כשקיבל עליו תורה לא הי' יכול לעבור הנהר, ועוז שנותנת כח לנה"א שיברר ויהפוך הנה"ב. דהנה שרש הנה"ב מק"ך צירופי אלקים, וישראל הוא כי שרית עם אלקים, דלכן קרא שמו ישראל שהוא ע"ש כי שרית כו'.

אך כל אוכליו יאשמו²⁰ (ובפ"א, אך כשטורף נפשו באפו כל אוכליו יאשמו), אוכליו פי' שאוכל (בפ"א, האדם) ישראל שלו, דכמו שכח האכילה נבלע בפנימיות אבריו, כמו שמצינו בהושע פסוק על ישראל שג"כ נבלע בהם²¹, ועי"ז צריכים אשם שהוא חלב ודם. דהנה כתיב וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית, כשית הוא בשי"ן שמאל והוא ל' כיסוי שמכסה על [הנה"א וע"ז צריכים אשם] שאין העיקר סגופים ותעניתים אלא מרירות על הריחוק, [והו"ע] התעוררות רחמים שמעורר ר"ר על נפשו דנשמה היא חלק אלוקה ממעל וירדה בגוף ונה"ב, [וזהו] כשית אף שהוא בשי"ן שמאל מ"מ הוא בשי"ן. והוא משארז"ל אין קוראין אבות אלא ג', דהנה חלב ודם הם חו"ג שהו"ע אברהם ויצחק, ויעקב הוא התעוררות רחמים [ועי"ז יהי' ואנשי קודש].

אך זהו הקרן וצריכים להוסיף חומש, והענין דהנה כתיב ומספר את רובע ישראל²² דהנה כתיב ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו והם מחדו"מ, בראתיו עולם המח', יצרתיו עולם הדיבור, עשיתיו הוא עשי', ואף מרבה בחי' רביעית היינו יו"ד וקוש"י, והו"ע רצה"ע שבפנימיות התורה דאורייתא מחכמה נפקת ויש בה בחי'