קפז

האלף לך שלמה

ש"פ חיי.

האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו, הנה נת"ל דהאלף קאי על ע"ס דנוגה ושלמה מברר אותם, וזהו אף חכמתי עמדה לי, חכמתי שלמדתי באף עמדה, אף עשיתיו, ושרש הנוגה מבחי' אלף, דכחשיכה כאורה, וצ"ל מאחר שהבירורים הם בירורים גבוהים (כנ"ל דשרשם מבחי' אף שהוא בחי' כתר) ולמה נק' חול, (הג"ה, ואפ"ל עוד דהלא נת"ל בענין אף עשיתיו שהם נק' בירורים דעשי' לכן יש בו מעלה דאף עשיתיו, וכמשנת"ל הלשון וכמו"כ שלמה שבירר העשי', ועשי' הוא קודש וא"כ למה נק' חול, עכ"ה). והענין דהנה אי' באגה"ק על מ"ש ברע"מ¹ דתושבע"פ הוא אילנא דטוב ורע, ולכאו' איך שייך לקרותו בשם טוב ורע. והתירוץ דהנה מל' יורד לברר בירורים והמברר צריך להתלבש בלבוש המתברר, והמתברר הוא רע, לכן נק' ג"כ רע ע"ש המתברר. וכמו"כ מצינו בלשון חולין, דמט"ט הוא ו"ק דיצי' נק' חולין שנעשה בטהרה, והוא ענין משנה שיתא סדרי משנה, אסור מותר, טמא טהור כו', והם המבררים² [ק"נ] ולמה נק' חולין, אלא מפני שמבררים ק"נ לכן נק' חולין ע"ש המתברר ונעשה בטהרה מפני שהם מבררים (הג"ה, ואפ"ל דהנה משנה הוא תושבע"פ, והוא מל' דאצי' ונק' אילנא דטוב ורע, אך כשמתלבש ביצי' לברר בירורי הנוגה שמתחילין ביצי' כמ"ש באגה"ק הנ"ל ששם מתחיל הדעת דנוגה, והתלבשותו הוא במל' דיצי', וזהו כמו מט"ט שהוא ו"ק דיצי' שהוא בחי' משנה תושבע"פ שהוא בחי' מל' נק' חולין, כמו"כ אח"כ כשמתלבש משנה תושבע"פ עוד בבחי' מל' דיצי' לברר בירורים דנוגה נק' ג"כ חולין. הגם שבשרשו נק' אילנא דטוב ורע, אך כשמתלבש אח"כ ביצי' נק' חולין. ולא ידעתי ההפרש בין רע לחולין, עכ"ה). (הג"ה, ולפ"ז מובן ג"כ הקושי' הב' דאף שמברר עשי' אך עיקר המתברר הוא קליפת נוגה והמברר צריך להתלבש בלבושי המתברר וכמ"ש באגה"ק הנ"ל וז"ל והנה העליונים אין בהם כח להעלות ולברר מהשבירה שבק"נ אלא התחתונים לבד לפי שהם מלובשים בגוף חומרי משכא דחויא מק"נ כו' עכ"ל, ולכן נק' חולין, עכ"ה).

והנה י"א בגמ' דשלמה זה הוא קודש, וחול הוא מ"ש הנה מטתו שלשלמה ששם הי' צריך שומרים, וא"כ אצ"ל דשלום היינו שלום בפמליא של מטה אלא שלום בפמליא של מעלה, ובעבודה הוא שיומשך המשכת אוא"ס בנה"א שיתדבק ויתקשר באלקות, דשלום הוא התקשרות (הג"ה. שלום הוא יסוד כמ"ש במאו"א ע' שי"ן, וידוע דיסוד הוא התקשרות כמ"ש כי כל בשמים וארץ דאחיד בשמיא וארעא,