קפו

מרוצה ומוסכם על השכלות דנה"א, וכמו"כ אפ"ל שלמה למטה שבירר ק"נ וזהו האלף, וכמו שלמה לדידי' שכ' בגמ'.

וענין אלף, דאלף הם אותיות אל"ף, והנה ברה"ע לא הי' באל"ף ולכאורה והלא הוא ראשון לכל אתוון וגם הוא למעלה מהבי"ת, ואי' בזהר הטעם שהאל"ף הוא ארור ובי"ת ברכה, ופי' רבינו ז"ל אף דאל"ף הוא בכתר ובי"ת הוא בחכמה כמ"ש בחכמה יבנה בית, יבנה בי"ת, מ"מ לא הי' ברה"ע באל"ף¹² מפני ששם כחשיכה כאורה, מה איכפת לי' להקב"ה כו', שממית בידים תתפש, אם תגביה כנשר¹³, דרך הנשר בשמים, ומצד הרוממות יכולים לקבל גם סט"א, לכן לא הי' ברה"ע באל"ף, אבל מ"ת הי' באל"ף דאחר שהי' ברה"ע בבי"ת אף שהי' מ"ת באל"ף יומשך למקום הראוי וכמו ונפלינו אני ועמך.

וזהו האלף לך שלמה, דהאלף היינו מה שהם מקבלים מצד הרוממות לך כו', דשלמה אמר אף חכמתי עמדה לי, חכמתי שלמדתי באף עמדה לי, דכתיב אף עשיתיו הפסיק הענין דאינו דומה יצי' לעשי', ואף מרבה בחי' רביעית¹⁴ שע"י שמברר עשי' נמשך מבחי' שלמעלה מהג' עולמות, וכמ"כ שלמה שבירר את העשי' נמשך לו מבחי' שלמעלה מהג' עולמות (מאצי'), וזהו לי דשלמה הוא ג' אלפים כמו ג' אלפים משל, והיו"ד הוא עוד עשרה והיינו הבחי' רביעית, וזהו האלף לך שלמה¹⁵ שע"י הבירורים ממשיך הבחי' רביעית כו'.

הג"ה , ומ"ש חולקא חדא אית להו מסט' דקדושא מסט' דשמאלא, סט' דשמאלא הוא גבורה, והבירורים הם מצד הגבורה כמ"ש בפי' המלות (של אאזמו"ר זצללה"ה) בפי' הק"ש אות ד', עכ"ה).