קפה

ועפ"י הקדמה זו יובן מ"ש במדרש אם חביבה עליו המילה למה לא ניתנה לאדה"ר. והנה עדיין אינו מובן השאלה, ומהתירוץ מובן, שא"ל להוציאך חלק אי אפשר, אבל כל מה שנברא בשימ"ב צריכים תיקון, החרדל צריכים לימתק, התורמסין צריכים לימתק, החיטים צריכים ליטחן אפי' אדם צריך תיקון, ומובן שהשאלה היא למה לא נברא מהול, ופי' המת"כ מאחר שצריכים להסיר הערלה למה נברא כך וצריכים לחסר את הבריאה למה לא נברא בלא ערלה, וא"ל שהכל צריך עשי' ותיקון, ופירש"י אשר ברא אלקים לעשות שהכל צריך תיקון. ולפי הקדמה זו מובן ענין זה בכלל שהוא כדי שיהי' עבודה.

וכדי שיובן הענין בפרטיות אינו מספיק וצ"ל תחילה ענין ההבדלה דהנה והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קדש הקדשים ששם צריכים ג"כ הבדלה, דאי' בסש"ב דבקה"ק מאיר מהקדה"ק דבריאה, ובהביאור לפ' אלו⁹ (ובפ"א הוא שער הת"ת¹⁰) כתב בפרטיות שבו מתנוצץ הארה מקה"ק דאצי' שבו שורה אוא"ס, דאי' בע"ח דשרש קדה"ק גבוה מאד דכתיב וכיפר על הקדש דיש קדש הקדשים, וקדש, וכיפר על הקדש. והענין דהנה דאם לא הי' הפרסא המפסקת לא הי' יכול להיות [בריאה יש מאין] שיברא מלאך וריבוי הנבראי' ופרטיות הנבראים לכן צ"ל פרסא, וכ"כ בפרד"ס בברייתות דשמעון הצדיק פרגוד והוא כסה"כ ופי' הפרדס שהוא בריאה, והוא מפני שהפרסא הוא כדי שיהי' בריאה (כנ"ל כדי שיהי' בריאה יש מאין) לכן מפרש שהוא בריאה. וזהו המחדש בכל יום תמיד מע"ב, דמפני שהפרסא מפסקת ונעשה אור של תולדה, לכן נק' חידוש. ומ"ש בכל יום מפני שהיום מאפיל ומאיר כמו שהי' בתחילת הבריאה שמויהי ערב נעשה ויהי בוקר, כמו"כ כאן כשמאפיל תחילה אח"כ מאיר האור של תולדה.

וזהו"ע ההבדלה דבין שבת לחול אומרים להבדיל בין קדש לחול משא"כ בין שבת ליו"ט אומרים בין קדש לקדש, דיו"ט ג"כ קדש וצריכים להמשיך קדש דמוחין דאבא, וזהו שאומרים ביו"ט מקדש ישראל והזמנים דישראל אינון דקדשינהו לזמני' אבל שבת מקדשא וקיימא, ובחול אומרים להבדיל בין קדש לחול והוא הפרסא המפסקת בין [עשי' לק"נ].

וזהו האלף לך שלמה, ונפרש עתה להפי' דמק"מ שהו"ע הבירורים דק"נ, דשלמה הוא שלום, לבד מה שהוא מלך שהשלום שלו הלא כתיב כי בימיו יהי' שלום, והוא שבירר ק"נ, וזהו האלף לך שלמה שהוא לך, [ואפ"ל] שלמה הוא ענין שלום בפמליא של מטה, והיינו שהארת כחות הנפש המאירים בנה"ב¹¹ שאף הנה"ב יהי'