קפד

גבוה דמקשינן מה שייך עבודה למעלה⁵ דמצינו כמה פעמים ענין העבודה כמו ועבדתם את ה' אלקיכם, תחת אשר לא עבדת, ולעבדו בכל לבבכם ואמרז"ל איזו היא עבודה שבלב זה תפילה, ואדם אין לעבוד, לעבדה ולשמרה, והלא אנת (ובפ"א א"ס) שלימותא דכולא ועבודה שייך כשחסר וכלום חסר, ואמרז"ל מה איכפת לי' להקב"ה אם שוחט מהעורף או שוחט מהצואר אלא לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות, בריות קאי על נה"ב, דנה"א אינו צריך תיקון שהוא נאצל, הגם דכתיב בראתי אבל כתיב טהורה (הג"ה, ר"ל טהורה דשרשה מטהירו עילאה, ובראתי היינו שעובר דרך בריאה וכמ"ש במ"א⁶ עכ"ה), וא"כ מה שייך עבודה למעלה. והענין דהנה כתיב הוי' אלקיכם אפי' בהד' ספרים (ובפ"א דבס' דברים רובא דרובא כתיב הוי' אלקיכם, ואפי' בהד' ספרים שהם כמו שלישי המדבר מ"מ כתיב הוי' אלקיכם), והיינו המקור דנש"י וכאן שייך עבודה, דהנה אמרז"ל גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ⁷, דמעשה שמים וארץ הם מאין ליש ומעשה צדיקים מיש לאין.

ולכן הי' חסר דבר מה כדי שיהי' ביטל היש לאין, ואפ"ל חסר דבר מ"ה היינו הביטול, וצדיקים היינו שמקיימים תומ"צ הם גורמים ביטל היש לאין, נמצא שהוא מדריגה גבוה, וזה שייך בבריאת האדם. ובזה יש מדריגות, דכתיב וייצר הוי' אלקים את האדם עפר מן האדמה ואמרז"ל וייצר בתרין יודי"ן, בתרין יצרין ביצ"ט ויצה"ר, וכתב הרמ"ז דהיו"ד הא' הוא יו"ד דגושה והוא מוציא יו"ד. והענין דאף דהיצה"ר זקן מהיצ"ט, מ"מ העיקר היצ"ט, דניתן כח להיצ"ט שהיצה"ר יהי' כפוף וכפות להשכלות הנה"א, דיצ"ט הוא הז"ת והנה"א הוא ההשכלה והנהגת המדות עפ"י שכל, וזהו שהיצה"ר יהי' כפות להשכלת נה"א, וזהו שייך לבריאת האדם. אבל באמת יש בזה עומק גדול, דבאצי' יש ב' בחי' סוד שרש וסוד תוס', סוד שרש היינו אצי' הספי', וסוד תוס' היינו מה שתוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר, עיקר הוא שרש האצי' והתוס' מרובה על העיקר, והוא ע"י העבודה, וא"כ גם באצי' אינו שלימות וא"כ בבריאה אפשר שיהי' חסרון. וענין מ"ה הוא מ"ש ראומה⁸ שיראה הביטול, דבמ"ה נכלל ביטל היש וביטל האמיתי, וראו מה גרוע יותר מחסר מה, דאם הוא חסר ע"י עבודה יבוא לבחי' ביטל ויהי' כדבעי, אבל כשיש הביטל אך הוא ראו מה זה גרוע יותר.