קפג

בהם וכתיב ואתה מחיה את כולם לכן צריכים המקיף דלבונה זכה שנמשך להם החיות מ"מ אינו נבלע בהם וזהו חולקא חדא כו'. וצ"ל אם חלוקים הם בכוונתם, דבפי' ודאי חלוקים אבל אם הם חלוקים בכוונתם ג"כ או לא.

וצ"ל תחילה מ"ש אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר, ופירש"י אם יש כו' ממגידי פשעו והוא יליץ ישרו, ויחננו המקום, פדעהו כאלו הי' כתי' באל"ף, מצאתי כופר פדיון נפשו. ויש בזה הרבה דקדוקים, מהו המספר דאחד מה תופס מקום נגד תתקצ"ט, וצ"ל דהמספר הוא בכוונה. ועוד צ"ל אם הוא ג"כ ממגידי פשעו אלא מ"מ הוא יליץ ישרו, או שמגידי פשעו הם תתקצ"ט מ"מ נק' אל"ף והאחד מליץ ישרו, וה' רחום וחנון לכן ויחוננו. ועוד צ"ל מ"ש רש"י המקום דוקא. עוד צ"ל מה שכ' פדעהו בעי"ן וצ"ל כאילו הי' כ' באל"ף, הי' ל"ל באל"ף. ועוד צ"ל למה אמר זה אליהו בן ברכאל דוקא הלא הג' רעים היו זקנים ממנו. והנה צ"ל תחילה הקושיא האל"ף מהו המספר אחד דוקא והוא פדעהו מרדת שחת, וכ' בזהר ובספרים דשחת הוא עומק מיצוי הדין קשה³, ובהיכלות הוא היכל הב' דסט"א, ובעומק יותר הוא דזלעו"ז עשה אלקים כמו שיש זה בקדושה כמו"כ יש זה בסט"א והוא זעיר, והעיקר הוא הנוק' דזעיר, דבסט"א היפך מבקדושה והוא הוד דנוק' דזעיר, והו"ע הנחש ושחת ר"ת חיוא תקיפא שלטא, ובכלל הוא עמקי הקליפות ואיך אמר פדעהו מעמקי הקליפות.

והענין דהנה כ' בזהר שהוא להבדיל בין קודש לחול ובין טמא לטהור. והנה הבדלה מצינו כ"פ בתורה, והראשון הוא מ"ש במע"ב ביום א' ויבדל בין האור ובין החושך והוא מקור לכל ההבדלות, וכתיב והבדילה הפרוכת לכם בין קודש ובין קדש הקדשים ואי' בגמ' י"ג פרוכת היו במקדש ז' נגד ז' שערים כו', ועל לשון ההבדלה אמרז"ל הפוחת לא יפחות מג' והמוסיף אל יוסיף מז' והוא מפני דמצינו ז' הבדלות בתורה.

והענין דהנה כתיב אשר ברא אלקים לעשות לתקן, דלעשות הוא כמו ועשתה את צפרני' ותרגם ותתקן, דכל מה שנברא בשימ"ב צריכים תיקון, כמ"ש ואדם אין לעבוד את האדמה משמע שצריכים אדם שיעבוד את האדמה, וכתיב ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה לעבדה רמ"ח מ"ע ולשמרה שס"ה מל"ת והו"ע עבודת הגן ג"ן סדרים דאורייתא, וזהו"ע העבודה שחסר דבר מ"ה בהבריאה כדי שיהי' עבודה, ואי' (בספרים) שבזה יש כוונה עמוקה⁴, ולפ"ז נראה שהכוונה כדי שיהי' באתעדל"ת אתעדל"ע, וצ"ל מהו הכוונה עמוקה כ"כ. הגם שזהו ג"כ מדריגה