קפב

אברין דמלכא, כמו אברים הם כלים להשראת החיות, כמו"כ מצות הם כלים להשראת אוא"ס, וזהו זאת תורת האדם רמ"ח מ"ע, והחשבון הוא ט' פעמים ט' פ"א, ראש תוך סוף רמ"ג, וה' חסדים המגדילים רמ"ח, ויש להם מעלה על כלים, דכלים אינם ממשיכים בתוכם, משא"כ המצות ממשיכים בתוכם האור כמו אברים.

אך זהו המצות ע"פ פשוט [בז"א], אך יש מצות גם למעלה מבחי' זו והו"ע מצות הוי' ומצותי, כמו תורת הוי' כמ"ש כי אם בתורת הוי' חפצו, וכתיב ובתורתו יהגה יומם ולילה, דתורת הוי' היינו משארז"ל דוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה והיינו מה שנתגלה למטה ותורתו היינו [שעשועי העצמי], כמו"כ במצות ג"כ, וכמו מועדי הוי' ומועדי, לכן הם כלים וכמ"ש אין עוד כלי ויעמוד השמן, שמן הוא האור לגבי הכלי, וכשהי' הכלי הי' האור, אך מאחר שאין עוד כלי ויעמוד השמן. וזהו"ע נעשה ונשמע, נשמע הוא האור, ונעשה הוא הרצון הפרטי או הרצון הכללי, והעיקר שהוא התוס' אור שנמשך.

וזהו והיה ברכה, בך חותמין, דיצחק הוא מדת הפחד, ויעקב הוא מדת הרחמים נותן מקום למדת הדין, אך אברהם שהוא מדת החסד צריך חותם טבעת שאינו תופס מקום כמ"ש אם צדקת כו' ויוכל להימשך למקום שאינו ראוי, לכן צריכים חותם שיומשך למקום הראוי.