קפא

עלמא דאתגליא מלמעלמ"ט (שמלמטלמ"ע הוא תחילת עלמא דאתגליא), ובזה נכלל כל סדר השתל' דיש בזה כמה מדריגות, כמו בג"ע העליון ותחתון שהם ב' מדריגות, אף שבאמת יש כמה מדריגות כמשארז"ל צדיקים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב שנאמר ילכו מחיל אל חיל, מ"מ נחלק רק על ב' מדריגות, כמו"כ כאן כתיב ברוך הוי' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם מעלמא דאתכסיא עד עלמא דאתגליא, ועכשיו אדם רואה מיל40, א"כ המיעוט הוא שלא בערך כלל. ועוד יובן מענין שמים קדמה או ארץ קדמה, בסדר השתל' שמים, אבל בלמעלה מהשתל' ארץ קדמה. וזהו בתיקון גופא, וכמו"כ יובן בתהו ותיקון. אך כ"ז בסדר השתל' אבל בלמעלה מהשתל' תיקון למעלה מתהו. וזהו"ע המסכים והפרסות ששרשם למעלה גם מריבוי האורות דתהו דשרשן מבחי' ישת חשך סתרו.

וזהו אנכי מגן לך, שהמגן נמשך מאנכי מי שאנכי. ובעבודה בנפש האדם הוא המצות מעשיות [ששרשן מאנכי מי שאנכי], והוא מ"ש בפ' ראשונה דק"ש והיו הדברים האלה כו', וקשרתם, וכתבתם על מזוזות כו', מצוה הוא ל' צוותא וחיבור שהחיבור הוא כמו אח ואחות, והוא בא"ס עצומ"ה. ולפ"ז המצות למעלה מההתבוננות דק"ש, אחד דז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם בטלים לא"ס עצומ"ה, ואח"כ ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שכל העולם הוא רק משם והארה בעלמא, ויש כאן ג' לשונות שם וכבוד ומלכותו, והוא הארה, והארה דהארה, והארה דהארה דהארה, וזהו לעולם ועד [וא"כ מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, גן עדן העליון וגן עדן התחתון לא חפצתי, כ"א א"ס עצומ"ה, דאפי' ג"ע הוא ג"כ רק הארה, אך הארה מהמהות, אבל מ"מ הוא הארה], ועי"ז יבוא לואהבת ב"פ אור. ובזה גופא יש כמה מדריגות בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך שהוא לדבקה בו. אך זהו רק בהתבוננות ורוצה לידבק בו, אך כדי שידבק בו זהו שא' אח"כ והיו הדברים האלה בדברי תורה הכתוב מדבר, דע"י תומ"צ בא לידבק בו. וזהו"ע המצות שלמעלה מהתבוננות [שהוא השגה, משא"כ מצות מעשיות הם למעלה מהשגה]. אך כ"ז מההתבוננות דק"ש, אבל עצם המצוה דק"ש ה"ה מצוה כמו כל המצות, וכתיב בה והיו הדברים האלה בדברי תורה הכתוב מדבר דעקימת שפתיו הוה מעשה, א"כ ה"ז מצות מעשיות. וזהו שהמצות הם כלים כידוע דחסד עולם כלי לרב חסד.

ועוי"ל בעומק יותר ובאו"א, דהנה אמרז"ל ולא עם הארץ חסיד, וצ"ל מה שייך בחסידות אם הוא עם הארץ או לא. והענין דהנה חסיד הוא חסד, והיו"ד שבו יש טעמים ע"ז (הג"ה, בס' קהלת יעקב כ' שהיו"ד הוא הארת החכ' שבחסד, עכ"ה), וצריכים לקבל האור, ולכן לא עם הארץ חסיד שאין לו כלים שיאחז בהם האור, דעם הארץ היינו כמו שהי' בזמנם הבורים שלא הי' להם לא תורה ולא מצות. וזהו כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא, כמו אש צריך פתילה שיאחז בו האור וכמו"כ [ה' אלקיך] צריך כלי שיאחז בו, והמצות הם כלים לבחי' זו, דהנה רמ"ח פקודין רמ"ח

הערות

  1. 40. ועכשיו אדם רואה מיל : ראה בנסמן ע"ז באורך במילואים להמ"מ בסה"מ תרל"ב ח"א ע' שלב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.