קעו

בחי' כי חפץ חסד מוכרח לומר שכוונתו על חסד דעתיק. אך אפ"ל חפץ הוא פנימיות הרצון אך לא בחי' עתיק, דעתיק הוא תענוג בכחות הנפש, אך ממ"ש לקמן נהורא קדמאה כו' מוכרח לומר שכוונתו על בחי' עתיק דאור שבעת הימים הם ז"ת דעתיק. ומ"ש דאברהם אפ"ל מפני שחסד הוא יומא דאזיל עם כולא יומין. ופי' ולגדולתו, הנה כאן פי' ולגדולתו העצמיות למעלה מחסד דעתיק, ובסידור בפי' ולגדולתו אין חקר⁹ פי' לגדולתו העצמיות היינו בחי' חכ' טרם התפשטותו בכלים מכלים שונים).

וצ"ל דהנה נת' במ"א ע"פ וחסדי מאתך לא ימוש¹⁰, שהוא בחי' חסד עליון אהבה רבה הבאה מלמעלה והוא בחי' כי חפץ חסד (ובק"י¹¹ ערך חס פי' חסד עליון חסד דחכמה, אך כאן מפרש שהוא חסד דעתיק כמשנת"ל), ונת' ע"ז משל מחסד דאברהם, וא"כ אברהם הוא ג"כ בחי' [כי חפץ חסד], וכ"כ באדרא שהוא חסד דלגאו¹² וא"כ הוא ג"כ בחי'¹³ זו, וכ"כ בזהר במא' אלה תולדות השמים וארץ בהבראם באברהם וזה אי' בכ"מ¹⁴ ולא דוקא בזהר, וכ' עוד שם נהורא קדמאה דגניז לי' קוב"ה ודא הוא אברהם, א"כ מפרש דאברהם הוא נהורא קדמאה והוא בחי' כי חפץ חסד חסד דלגאו (נהורא קדמאה הוא אור שבעת הימים וידוע דאור שבעת הימים הוא ז"ת דעתיק כנ"ל) וא"כ בב' מקומות בזהר משמע שאברהם הוא רב חסד. והענין דהנה יש אברהם באצי' והוא בחי' חסד דמ"ה ולכן השפיע לכל אדם וכמ"ש בפרדס בשם ס' הבהיר אמרה מדת החסד לפני הקב"ה כל ימי היות אברם בארץ לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי שהרי אברם עומד ומשמש במקומי, הרי שהחליף מקום מדת החסד שלא הי' צריך לעשות מלאכתו כלל שמביא ע"ז פסוק וישמור משמרתי ששמר משמרת מדת החסד שבהשפעתו שהשפיע למטה גרם שיהי' מכלכל חיים בחסד שיומשך השפעת החיים [וזה המשיך אפי' אברם ולא אברהם], (וצ"ע דהנה ידוע דאברם הוא שכל הנעלם מכל רעיון שא"א שיתגלה למטה, ונתוסף לו ה' היינו שיהי' הגילוי למטה, וקודם שנתוסף לו הה' עדיין לא הי' גילוי בלמטה בבי"ע, וע' בתו"ח פ' לך בד"ה ויאמר ה' אל אברם¹⁵ וכמדומה שמשם כאן שכ' שם שגם קודם שנתוסף לו הה' נמשך ג"כ בבי"ע אך בצמצום כפי המדה ולא יותר, ונתוסף לו הה' שיומשך יותר מכפי המדה) וזהו בחי' חסד דמ"ה. אך מוכרח לומר שיש בחי' אברם גם לפני