קעא

הללו את ה' מן הארץ כו' אש כו', קחשיב בכאן ד' יסודות ארמ"ע וד' מדרגות דצח"ם³⁴, ומסיים הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו כו' לבנ"י עם קרובו, פי' הודו על ארץ ושמים בתחלה ארץ ואח"כ שמים מפני כי מבחי' זו שמים מקבל מארץ, כי הודו קאי על התורה שזהו שביקשו המלאכים תנה הודך על השמים, שביקשו שיתן להם התורה ולא ניתן להם כ"א על הארץ, ולכן בחי' זו מקבלים שמים דהיינו המלאכים מארץ דהיינו מנשמות, וזהו כמ"ש היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני, פי' היושבת בגנים קאי על הנשמות היושבים בג"ע, חבירים מקשיבים לקולך קאי על מלאכי השרת³⁵ שמקשיבים לשמוע מהם דברי תורה, לכן בבחי' זו מקבלים שמים מארץ כו'.

וירם קרן לעמו, הנה כתיב יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליריאיו, וצ"ל מהו קדושיו דוקא הלא כתיב יראו מה' כל הארץ. אך יראו מה' כל הארץ זהו מהוי' בחי' יראה מרחוק, אבל את הוי' בחי' בטל וטפל לש' הוי' הוא קדושיו דוקא כמ"ש במ"א בד"ה וירא ישראל את היד הגדולה (תרח"י)³⁶, ופי' יראו את ה' קדושיו פי' קדושיו קאי על המצות שפי' מצוה הוא ל' צוותא וחיבור. וזהו ג"כ ענין עם קרובו [שקרובים] לבחי' ש' הוי'³⁷ והיינו ע"י קבעומ"ש שהוא בחי' יראה כמשי"ת לקמן, וע"י קבלת עול מצות, שמצוה הוא לשון צוותא להיות בבחי' את הוי' בטל וטפל לש' הוי'. והענין הוא כי בחי' בריאת העולמות הוא רק מהארה בעלמא אבל ע"י המצות נעשה צוותא וחיבור עם עצמיות אוא"ס ב"ה, וזהו כי אין מחסור ליריאיו, הנה אין הוא בחי' שאינו מושג כלל שהוא למעלה מבחי' סדר השתלשלו', שסדר השתלשלו' הוא מבחי' החכמה ואילך, אבל אין הוא למעלה מן החכמה וכמ"ש והחכמה מאין תמצא, וע"י בחי' היראה יכולים לבוא לבחי' אין כמשי"ת.

ובזה יובן ענין וירם קרן, כי הנה נודע ממ"ש בזהר על מארז"ל ובא לו לקרן דרומי' מזרחית³⁸ כו', ובא לו לקרן בקדמיתא, שמתחלה צ"ל בחי' קרן, ואח"כ יוכל לבוא לבחי' דרומי' שהוא בחי' אהבה הלוך ונסוע הנגבה. וענין הקרן, הנה הקרן יש בו כמה פירושים, הא' לשון קרן זוית³⁹, שענין הקרן זוית אינו מהות בפ"ע