קסז
מצות לייחדו שהוא ל' יחיד כו', והיינו מפני כי מתיבת אחד מובן איך שהוא יחיד ומיוחד והכל בטלים אליו בתכלית כו'6.
והנה הז' רקיעים למעלה הוא בחי' ז' מדות כי כדי שיומשך השפע למטה צ"ל ע"י מדות דוקא, כי אוא"ס ב"ה הוא לאו מכל אלין מדות כלל, שגם החכמה כעשי' גשמיות נחשבת לפניו ית' וכ"ש בחי' המדות, וזהו בחי' יחיד שהוא למעלה מבחי' סוכ"ע וממכ"ע, אכן כדי שיומשך השפע למטה צ"ל ע"י בחי' מדות דוקא. והנה כתיב ביום ההוא יהי' הוי' אחד ושמו אחד וארז"ל בפסחים ספ"ג דף נו"ן סע"א, על ושמו אחד, אטו האידנא לאו אחד הוא, ותירצו לא כמו שאני נכתב אני נקרא כו'.
והענין הוא דהנה אנו מבקשים הבט משמים וראה וכתיב השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל, וצ"ל מהו הבקשה מן השמים דוקא. אך הענין הוא דהנה שמים הוא בחי' אש ומים, אש הוא בחי' גבורה בחי' העלאה מלמטלמ"ע, ומים יורדים מגבוה לנמוך שהוא בחי' חסד7 שמלמעלמ"ט, ומדת הת"ת מחבר חו"ג כנודע8, וזהו בחי' שמים שהוא כללות המדות ז"א דאצי', ולכן בתיבת שמים יש תיבת מים בשלימות, אבל מתיבת אש אין בו רק אות השי"ן בלבד9, והיינו מפני כי ז"א רובו חסדים כו' וכמ"ש זכר חסדו. וזהו הבקשה הבט משמים והשקיפה כו' מן השמים דוקא כי כשנמשך במדות אז ואוהב את יעקב כו'10, כי מצד המדות הנה אהבה היא פנימיות החסד11 והשנאה היא בחי' הגבורה12, ולכן כשנמשך במדות אזי ואוהב את יעקב, אבל בזמן חורבן בהמ"ק הנה אמרו בזהר קוב"ה בגלותא סליק לעילא לעילא דהיינו לבחי' יחיד שלאו מכל אינון מדות כלל שגם החכמה כעשי' גשמיות נחשבת לפניו וכ"ש בחי' המדות אשר שם כחשיכה כאורה ואם צדקת מה
הערות
- 6. מתיבת אחד מובן איך שהוא יחיד. . בתכלית כו' : בד"ה זה תרכ"ז נוסף כאן הגה"ה: ועל בחי' יחיד זה נאמר יש אחד ואין שני לו (קהלת ד' ח'), פי' הגם כי אחד יש גם אחד המנוי כמו יום אחד, אבל יש אחד שאין שני לו כלל.
- 7. ומים יורדי' מגבוה לנמוך. . חסד : ראה תניא פ"ד (ח, ב).
- 8. ומדת הת"ת מחבר חו"ג כנודע : ראה בארוכה לקמן ד"ה מזמור לתודה. ובהנסמן שם.
- 9. מתיבת אש אין בו רק אות השי"ן בלבד : בד"ה זה תרכ"ז נוסף כאן הגה"ה: (ואות אל"ף מתיבת אש י"ל שיוצא מניקוד הקמץ שתחת השי"ן שמוציא אל"ף כנודע מספרי הדקדוק). וראה בהנסמן ע"ז בסה"מ תרכ"ז שם ע' קעא.
- 10. אז ואוהב את יעקב כו' : בד"ה אדם כי יקריב להצ"צ הנ"ל נרשם כאן בגוכי"ק אדמו"ר מהר"ש: ”אז ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי". אך בהגהות כ"ק אדמו"ר מהר"ש למאמר זה בס' תרל"ט הורה להשמיט את התיבות ”ואת עשו שנאתי" [וכנראה הוא מחמת הצענזור].
- 11. אהבה היא פנימיות החסד : ראה בארוכה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' תיד ואילך. דרמ"צ יב, ב ואילך. ד"ה זכור גו' עמלק בסה"מ תרל"א. וש"נ.
- 12. והשנאה היא בחי' הגבורה : בד"ה אר"י יהא חלקי בסה"מ תש"א שם: והשנאה היא פנימיות הגבורה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.