קסה
הללו כו' במרומים כו'
בס"ד. (ש"פ אחו"ק, ט"ל).
[tochen_begin]וירם קרן[tochen_end]
[zman_begin]אחו"ק[zman_end]
הללוי' הללו את ה' מן השמים1 הללוהו במרומים כו'. הנה מזמור זה הוא מעיקר פסוד"ז, וכמ"ש רש"י בשבת דקי"ח ע"ב שפסוד"ז הם שני מזמורים של הילולים הללו את ה' מן השמים, ומזמור הללו אל בקדשו. ואפ"ל שזהו מפני שבזהר פ' פקודי דרל"א ע"א אמרו ששני מזמורים אלו הם כלליות כל התשבחות ע"ש, שבמזמור הללו אל בקדשו נחשב כל הע"ס, ובמזמור הללו כו' מן השמים נחשב כל הבחי' שיש בשמים ובארץ. והנה בסידור האריז"ל פי' הללויה הללו את הוי' מן השמים אצי', הללוהו במרומים בריאה, מלאכיו יצירה, צבאיו עשי'. הללוהו שמש וירח בחי' התכללות עשי' ביצי', כוכבי אור התכללות יצי' בבריאה, שמי השמים בריאה באצי', והמים אשר מעל השמים אצי' בעצמיות המאציל כו'. ואח"כ קחשיב הללו את ה' מן הארץ תנינים כו' אש יסוד האש, ברד שלג וקיטור יסוד המים, כי קיטור העשן עיקרו מיסוד המים, ולכן אנו רואים כשהעצים הם לחים יוצא עשן הרבה יותר, רוח סערה עושה דברו יסוד הרוח, ההרים וכל גבעות בחי' דומם, עץ פרי כו' בחי' צומח, החי' וכל בהמה בחי' חי הבלתי מדבר, מלכי ארץ כו' בחי' מדבר, ומסיים הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו כו' לבנ"י עם קרובו, וקאי על ש' הוי' שהזכיר תחלה יהללו את ש' הוי', דאלו לגבי בחי' ש' אלקים כתיב אשר לו אלקים קרובים אליו כמ"ש במד"ר פ' ואתחנן פ"ב אשר לו גוי קרוב אין כתיב כאן ע"ש, אך לגבי בחי' שם הוי' נק' ישראל עם קרובו, כמ"ש בלק"ת פ' שלח בד"ה בפ' נסכים ססי' ב' בהג"ה2.
הערות
- 1. הללוי' הללו את ה' מן השמים : מאמר זה מיוסד והגהות על ד"ה אדם כי יקריב להצ"צ משנת תרח"י. נמצא בגוכי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש בכת"י 1077 קי, א ואילך. וכאן הוא בהשמטת ההתחלה וסיום (ע"פ אדם כי יקריב) ובתוס' הגהות וכו'. מעל ההגהות נרשם בגוכי"ק: הגהות לס' מזמור לתודה. מאמר זה נמצא עם הגהות אחרות בד"ה זה בסה"מ תרכ"ז ע' קסט ואילך. ובשינוי ההתחלה וסיום בד"ה א"ר יוסי יהא חלקי בסה"מ תרכ"ט ע' ל ואילך. וחלקו נמצא בשינויים והוספות בד"ה א"ר יוסי יהא חלקי בסה"מ תש"א ע' 10 ואילך. מאמר זה עם חלק מההגהות מתרכ"ז (שנרשמו בגוכי"ק אדמו"ר מהר"ש) נדפס באוה"ת נ"ך (כרך ג) ע' א'שלא ואילך. מאמר הצ"צ הנ"ל מיוסד על ד"ה הללוי' לאדה"ז בסידור עם דא"ח סה, ב ואילך. ונו"א בס' מאמרי אדה"ז על מארז"ל ותפלה ע' תח ואילך. וראה גם ד"ה זה באוה"ת נ"ך (כרך ב) ע' א'ו ואילך. יהל אור לתהלים ע' תקסב ואילך. וראה עוד על פסוק זה בס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' רמט ואילך וע' רנב. כתובים ח"א ע' קפב ואילך. ראה גם לקמן מאמר זה בהנחת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. ואפ"ל שזהו מפני שבזהר פ' פקודי דרל"א ע"א אמרו ששני מזמורי' אלו הם כללות כל התשבחות: הובא ונת' ביהל אור לתהלים שם. בד"ה זה תרכ"ז נוסף כאן הגה"ה אחרת בגוכי"ק: וכן משמע בזח"ב פקודי דרל"ב א' ת"ח תושבחתא דא אמר דוד לקבל רזא דשמא קדישא דאיהו כללא דתושבחתא דכולא ואינון דא (היינו הללו את ה' מן השמים), ותושבחתא בתראה דכתי' הללו אל בקדשו, אבל דא הוה על עשר מינים (פי' המק"מ הם ע"ס הנרמזי' בהללו אל בקדשו), ודא הוה על שבעה מינים (פי' המק"מ ז"ק הנרמזי' בהללו את ה' מן השמים).
- 2. כמ"ש בלק"ת פ' שלח בד"ה בפ' נסכים ססי' ב' בהג"ה : דף מ, ד. וז"ל שם: אשר לו אלקים קרובים אליו כו' שהם עיקר לגבי שם אלקים לפי שנמשכים משם הוי' שלמעלה משם אלקים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.