קסג

גילוי אור התורה והשלהבת כו' שהוא בחי' ש' הוי' כמ"ש כי הוי' אלקיך אש אוכלה הוא, וע"כ היו יכולים לעשות נסים ומופתים גדולים, וזהו דאמר רפב"י גינאי חלוק לי מימיך³⁰, והיינו כי ים ויבשה הוא עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי'³¹ והיינו ההעלם והגילוי שבסדר ההשתל', אבל גילוי אוא"ס שנמשך ע"י התורה הוא מלמעלה מסדר ההשתל' וקמי' שוין ההעלם והגילוי שבהשתלשלו' העולמות כו', שהוא בחי' למקצה השמים ועד קצה כו', וכמ"ש בזהר פ' תרומה דקל"ז סע"א קצה השמים דא עלמא עילאה והוא בחי' עלמא דאתכסי' כו', משא"כ אור א"ס ב"ה אין שייך בו בחי' קצה ח"ו שאינו בבחי' גבול ח"ו, ולכן ע"י המשכת האור שע"י התורה פעל שהנהר חלק לו מימיו כו' כענין הפך ים ליבשה שעלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי' שוין נגד המשכה זו שמלמעלה מסדר ההשתל' וכמ"ש במ"א ע"פ כי טובים דודיך מיין³² כו'.

והנה בענין הספק מתיבתא דרקיע אמרי טמא, כי כל ספיקא דאורייתא לחומרא, אבל קוב"ה אומר טהור שהוא מבחי' אור המקיף בחי' סוכ"ע, מאן נוכח רבה בר נחמני, כי רבה בר נחמני הי' מן המשכילים, שפי' והמשכילים יזהירו שהם משכילים בעסק התורה והתפלה, ועי"ז ממשיכים מבחי' אור הסובב ומקיף ולכן ידע שספיקו טהור. וביאור הענין דהנה כתיב משכיל לאיתן האזרחי, פי' איתן הוא ל' חוזק³³ והיינו בחי' הביטול שלמעלה מן הטעם ודעת, ובחי' זו נמשך מבחי' משכיל שהוא מקור השכל היינו בחי' אור בנמשל שלמעלה מבחי' מים ורקיע כנ"ל, וזהו פי' זהר הרקיע שהוא בחי' האור המאיר בהרקיע שהוא למעלה מן הרקיע וממשיכים בחי' זו ע"י שמשכילים בתורה ותפלה כנ"ל. וגם זהו משארז"ל והמשכילים יזהירו אלו גבאי צדקה, שבצדקה נאמר ג"כ וצדקה כנחל איתן, שע"י צדקה ממשיכים ג"כ בחי' איתן³⁴ שהוא נמשך מן בחי' המשכיל כו'. ועיקר פי' הפשוט והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע הוא כנ"ל שמשכילים בעסק התורה והתפלה להיות משכיל על דבר, ובלימוד התורה הוא שילמוד בעיון רב ובעמקות כו', ולכן רבה בר נחמני שהי' מן המשכילים המשיך גם על נפשו מאור המקיף³⁵ לכן ידע שספיקו טהור.