קסא

אור מים רקיע, והרקיע הוא כמשל השכל כשבא לידי השגה והבנה כנ"ל. וז"ע להבין דבר מתוך דבר, פי' תוך דבר הוא בחי' ממכ"ע, ודבר הוא בחי' סוכ"ע¹⁴, וצריך להבין דבר מתוך דבר שמבחי' תוך דבר היינו בחי' ממכ"ע יבין בחי' דבר סוכ"ע כו', וז"ע הרקיע. ובחי' מתיבתא דרקיע היינו מה שנמשך מבחי' רקיע¹⁵ זה שעל ראשי החיה, וזהו בחי' גבוה מאד שהרקיע הוא בחי' בינה, ובבינה הוא התגלות אוא"ס ב"ה כנודע¹⁶.

והנה הזוכים לישב במתיבתא דרקיע¹⁷ זו שהיא בחי' גבוה מאד וקוב"ה אתי לאשתעשע עמהן, הם התנאים ואמוראים והיינו ע"י עסק התורה לשמה, ורב יהודה הי' מצלי מתלתין יומין כו', כי הנה התפלה היא הקדמה והכנה לעסק התורה¹⁸, כי שרש ענין התפלה הוא להתבונן איך שלגדולתו אין חקר, וכל השתלשלות העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין מקור התהוותם הוא רק מהארה אחת שאינה בערך כלל אפי' כמו טפה לגבי ים¹⁹ אוקיינוס, כי טפה לגבי הים ארז"ל יכולני לשער כמה טיפות יש בים, אבל הארה זו אינה בערך כלל, ולית מח' תפיסא בי' כלל, ומהתבוננות זו יומשך הדאגה והמרירות וכמשארז"ל אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו, שענין הדאגה והמרירות הוא שא"א להשיג גילוי עצמותו²⁰, ככל מה שאפשר להשיג אפי' בעולמות העליונים אינה אפי' כערך טפה מים כו', כי לית מח' תפיסא בי' כלל. וז"ע ההתבוננות בתפלה שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, אל"ה הוא בחי' ו"ק²¹ שהם ראשי החיה כנ"ל, ובחי' מי ברא אל"ה ע"ד מ"ש והחכ' מאין תמצא שאפי' בחי' החכ' תמצא מאין ע"ד בריאה יש מאין, ועד"ז יובן עכ"פ בבחי' מי ברא אלה שבחי' אלה הוא ו"ק שהוא ראשי החי' בחי' ואתה מחי' את כולם נברא מבחי' מי. והנה מבטן מי יצא הקרח שבחי' רקיע שהוא כעין הקרח נמשך מבטן מי, ולכן ע"י ההתבוננו' בתפלה איך שמי ברא אלה ממשיכים בבחי' מתיבתא דרקיע כו'.