קס

כמ"ש והמלך שלמה ברוך שפירושו שמתברך10 והיינו שמקבל הברכה וצ"ל תחלה פי' מלך שלמה שארז"ל מלך שהשלום שלו פי' שלום שמחבר שני הפכים כנודע, ועד"ז יובן למעלה שבחי' המל' מחבר אלקות עם הנבראים דאין מלך בלא עם שצריך להיות עם נפרדים דוקא, ולאלקות צ"ל בחי' ביטול דוקא כנודע, ובחי' המל' מחבר שיומשך אלקותו ית' בעולמות הנבראים ונפרדים כו', וזהו מלך שהשלום שלו שמחבר ב' הפכים כו' (וצ"ל שזהו ע"י ביטול היש כו' דאל"כ אין אני והוא יכולים לדור), והיינו בחי' ממכ"ע שמתלבש להחיות כו', וזהו פי' והמלך שלמה ברוך שהוא מתברך ומקבל הברכה מאוא"ס, והיינו בחי' חכמה תתאה בחי' חכמת שלמה, ושרש ומקור הברכה נמשך מבחי' ח"ע שהיא ראש ומקור כל ברכה (כי בח"ע שורה אוא"ס ב"ה כמ"ש בסש"ב פל"ה, בהג"ה) וכ"ז הוא בחי' ממכ"ע. ונמצא כי יש ג' בחי', הא' הוא בחי' קדוש שקדוש ומובדל לגמרי, הב' בחי' ברוך מקור הברכה, הג' בחי' ברוך שמקבל הברכה כו', ומפני כי אור המקיף ואור הפנימי דבקים זה בזה שמאיר הארת המקיף בהפנימי לכן קראו חז"ל בשם הקב"ה שני הבחי' ביחד.

ומעתה יובן ענין המתיבתא דרקיע11, כי הנה כתיב ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח כו', ויש חיוון תתאין וחיוון עילאין, חיוון תתאין הם המרכבה דבי"ע מחנה מיכאל מחנה גבריאל, והרקיע שעל ראשיהם זהו מבחי' מל' דאצי', וחיוון עילאין הם האבות אברהם יצחק ויעקב חג"ת דאצי', והרקיע שעל ראשם הוא מ"ש ודמות על ראשי החיה12 רקיע. והנה צ"ל מ"ש ראשי החיה דלכאורה הל"ל ראשי החיות, אך הענין הוא דהנה חי' קאי על בחי' מל' שמתלבשת ויורדת להחיות עולמות ע"ש ואתה מחי' את כולם, והאבות חג"ת הם ראשי החיה, כי כדי שיהי' בחי' זו דואתה מחי' את כולם זהו ע"י בחי' אברהם יצחק יעקב, יצחק הוא בחי' גבורות בחי' צמצומים כו', ואברהם בחי' חסד, ויעקב קו האמצעי ולכן הם ראש ומקור החי' הוא בחי' ואתה מחי' את כולם כו', ועל ראשי החיה אלו יש בחי' רקיע. וענין הרקיע דהנה יש בחי' אור מים רקיע13, ויובן זה מנפש האדם שיש בו בחי' משכיל שהוא מקור השכל, ויש בחי' גילוי השכל, ויש בחי' השגה והבנה, דהיינו כשבא השכל להשגה והבנה באורך ורוחב אז הוא כמשל הרקיע שאגלידו מיא שא"א לנטותו, כך השכל כשבא לידי השגה והבנה א"א לנטותו ולשנות את טעמו, משא"כ כשעדיין לא בא השכל לידי השגה והבנה גמורה דהיינו כשהשכל עדיין בבחי' ברק המבריק אז הוא כמשל המים דניידי, ואור הוא בחי' מקור השכל כו'. ועד"ז יובן למעלה שיש ג' בחי'

הערות

  1. 10. והמלך שלמה ברוך שפירושו שמתברך : ראה גם לקו"ת שה"ש שם כח, ד. ביאוה"ז לאדהאמ"צ קכ, א.
  2. 11. ומעתה יובן ענין המתיבתא דרקיע : בהבא לקמן ראה לקו"ת תזריע שם כב, ד. וראה אוה"ת ויקרא שם ע' רנב-ג.
  3. 12. והרקיע שעל ראשם הוא מ"ש ודמות על ראשי החיה : בלקו"ת תזריע שם: והרקיע שעל ראשם הוא בחי' בינה, [וראה לקמן בהמאמר].
  4. 13. דהנה יש בחי' אור מים רקיע : ראה בארוכה סידור עם דא"ח ע, א ואילך. סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תנא ואילך. תרל"ח ע' קסא ואילך. תשי"ט ע' 560 ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.