קנט

דס"ה ע"ב פי' הטעם דאמר קרא לטהרו או לטמאו הואיל ופתח בו הכתוב בטהרה תחלה (והובא בהר"ש ספ"ד דנגעים). וצריך להבין ענין התנאים ואמוראים שאנו רואים את המופתים העצומים שהיו יכולים לעשות³ כמו ברפב"י פ"ק דחולין שאמר גינאי נהרא חלוק לי מימיך ומיד נתקיים, מה שבהתאסף יחד משה רבינו וששים רבוא ישראל גבי קרי"ס הי' זה פלא, וכן אמרו זוטרא דבכו מחיה מתים שלא מצינו כן כ"א באלי' ואלישע ויחזקאל, וזכו לכ"ז ע"י עסק תורתם.

ובכדי להבין ענין קוב"ה אמר טהור צ"ל תחלה פי' קריאת שם הקב"ה⁴ שקראו בו חז"ל את הבורא ית'. והענין הוא דהנה קדוש פי' מובדל שמובדל ומרומם, שלא כמו הנשמה שמחי' את הגוף שמתלבשת בתוך הגוף ולכן היא מתפעלת ממקרי הגוף⁵ שפעם כך ופעם כך, אבל הוא ית' מובדל ומרומם, שזהו בחי' סוכ"ע שאינו מתלבש כו', ולכן אני ה' לא שניתי שאין בו שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה, והגם כי עיקר החיות הוא מבחי' סוכ"ע כנודע עכ"ז הנה מחי' בבחי' מקיף ואינו מתלבש ולכן הוא קדוש שקדוש ומובדל מבחי' העולמות כו'. וע"פ הקבלה ג' בחי' נק' קדוש, דעת, ת"ת, יסוד⁶, להיותם מקו האמצעי דת"י (שעולה עד הכתר), אמנם בג' בחי' אלו יש מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט, כי פי' דעת הוא התקשרות⁷, והיינו לקשר דעתו ומחשבתו בחוזק איך שהוא ית' קדוש ומובדל, ולכן אני ה' לא שניתי ואתה הוא קודם שנבה"ע ואתה הוא לאחר שנבה"ע, שהוא בחי' דעת והתקשרות לבחי' קדוש, וכמ"ש דע את אלקי כו' שפי' דע הוא התקשרות שידע ויתקשר לבחי' קדוש בחי' סוכ"ע שלמעלה מבחי' ממכ"ע, וזהו בחי' קדוש מלמטלמ"ע. ויש ב' בחי' קדוש מלמעלמ"ט, וז"ע תפארת ויסוד שהם בחי' המשכות והשפעות מלמעלמ"ט, וזהו פי' קדוש.

וכמו"כ בפי' ברוך יש בו ג"כ ב' פירושים⁸, הא' ברוך הוא כמו רחום וחנון, שאין הפי' רחום שמקבל רחמים כ"א שמשפיע בחי' רחמים וכן חנון, ועד"ז הוא פי' ברוך שהוא מקור הברכה שהיא ראשית בחי' ממכ"ע שמברך ומשפיע לכל הבחי' שלמטה כו', וזהו ברוך ר"ת ראש ומקור כל ברכה⁹. והפי' הב' בתיבת ברוך הוא