קנז

הוא למעלה מבחי' שבת וכמ"ש אז תתענג על הוי' שלמעלה מבחי' ש' הוי', ובשבת כתיב שבת להוי', ולכן צ"ל וקראת לשבת ענג שצריכין לקרות בשבת בחי' עונג, שבחי' עונג למעלה משבת, כי אף שכתיב שער הפנימי' כו' סגור יהי' ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח שבחי' זו מתגלה בשבת, מ"מ בחי' עונג הוא למעלה מבחי' שבת וצריכין לקרות בחי' עונג בשבת. וזהו אז כשנעשה גילוי בחי' אל"ף בזיי"ן כו' ישיר משה ובנ"י בשוה בחי' שירה הזאת, שע"י שירה הזאת יצאו מבחי' איהו וגרמוהי לבחי' איהו וחיוהי. ויאמרו לאמר, כפל הלשון ע"ד משארז"ל כל עסקא דשבתא כפול מזמור שיר, שבתא דמעלי שבתא ושבתא דיומא, שהוא בחי' עילוי אחר עילוי כו'. אשירה להוי', שהוא בחי' המשכה בשם הוי', סוס ורוכבו רמה בים היינו כי המכוון הוא שידעו מצרים כי אני הוי', כי הנה המצרים²⁷ הגביהו א"ע לקבל חיות מבחי' גבוה מאד אשר שם כחשיכה כאורה, אך זהו רק מבחי' חיצוני', שזהו פרעה אותיות הערף כנודע שמבחי' אחוריים יכולים לקבל²⁸, אבל בחי' פנימי' אינו מאיר אלא לנש"י דוקא, כמ"ש יאר ה' פניו אליך דוקא ולכן בקרי"ס סוס ורוכבו רמה בים לשון השלכה בים כו'²⁹, ע"ד מ"ש אם תגביהי כנשר משם אורידך נאום הוי', וזהו וידעו מצרים כי אני הוי'.

וזהו על שלשה דברים העולם עומד, פי' כי עולם לשון העלם³⁰ בחי' שינויים, וכדי שיהי' בבחי' עמידה, דהיינו בבחי' קיום עדמ"ש אני הוי' לא שניתי שזהו ממקום גבוה מאד, זהו ע"י ג' קוין, בחי' כהנים בעבודתם בחי' קו הימין בחי' חסד ה' מעולם ועד עולם מעלמא דאתכסייא לעלמא דאתגלי' כו', ולוים בדוכנם בחי' שיר שהוא העלאה מעלמא דאתגלי' לעלמא דאתכסיא, ותורה היא בחי' קו האמצעי כו'.