ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"ט ח"אמאמריםאז ישיר כו'קנד

קנד

מבחי' עלמא דאתכסי' בעלמא דאתגלי'. וכ"ה עכשיו בתפלה שאומרים ברוך אתה, ברוך הוא המשכה מן העולם ועד העולם מעלמא דאתכסי' בעלמא דאתגלי' כו', שגם בעלמא דאתגלי' יומשך הביטול כמו שהוא בעלמא דאתכסיא⁷, שזהו שרש ענין הברכות ועבודת הכהן כו'. ואמנם עבודת הלוים הוא מלמטלמ"ע⁸, שעבודתם הו"ע השיר שהוא בחי' העלאה מלמטה למעלה⁹, וכנודע מענין הניגון שהוא גורם התפעלות¹⁰, שכאשר יתבונן באיזה דבר בלא ניגון שאף שהתבוננות פועל איזה פעולה עכ"ז אינה ניכרת כ"כ, אבל כשמתבונן בהתבוננות זה גופא רק שמשורר איזה שיר וניגון הנה ע"י הניגון תתעורר ההתפעלות, כי הניגון הוא תנועות וכל תנועה מוליד חום שהוא בחי' התפעלות לצאת מן הכלי כו'. וזהו משארז"ל כל בעלי השיר יוצאי' בשיר ונמשכי' בשיר, וקאי על מלאכים¹¹ שכאשר יוצאים מגדר הכלי הוא ע"י השיר דוקא, כי המלאכים יש להם ג"כ גופים רק שהגופים שלהם הוא מאש ורוח¹² בלבד כמ"ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, וכן אפי' נשמות בג"ע כאשר יוצאים מהשגה זו להשיג השגה יותר עליונה הוא ג"כ ע"י השיר, כי השגה הוא ג"כ בחי' גבול בחי' כלי, ולכן כאשר צריכים לצאת מהשגה זו להשיג השגה עליונה יותר הוא ג"כ ע"י השיר, וזהו כל בעלי השיר הם מלאכים ונשמות יוצאין בשיר כו'.

ומעתה צ"ל מ"ש כאן בשירת הים¹³ השירה הזאת, פי' זאת, הנה כתיב לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת, פי' איש זה הקב"ה, ובחי' זאת הוא בחי' אשה בחי' מל'¹⁴ מקור כנס"י שמקבלים מבחי' איש זה הקב"ה, וא"כ צ"ל מהו"ע השירה הזאת דהיינו מה שבחי' המל' אומרת שירה כמ"ש בזהר נהורא תתאה קארי תדיר לנהורא עילאה וכתיב אלקים אל דמי לך אל תחרש כו', איך שייך שבחי' מל' אומרת שירה, התינח המלאכים וכל צבא השמים שהם נבראים ויש להם גוף ונפש שייך ענין השיר לצאת מגדר הגבלתם, אבל איך יתכן שבחי' מדת המל' שהיא ספי' מעשר ספירות תאמר שירה¹⁵ כו'.

הערות

7. הכהן שעבודתו היא להמשיך מבחי' עלמא דאתכסיא : ראה עד"ז לקו"ת במדבר א, ג. דרושים לחה"ס פ, א. יהל אור להצ"צ ע' תסז. בהבא לקמן בענין הכהנים ולוים ראה גם אוה"ת ויצא קפח, סע"א ואילך. ביאוה"ז שבהערה שלאח"ז.
8. ואמנם עבודת הלוים הוא מלמטלמ"ע : בהבא לקמן בפיסקא זו — ראה ד"ה אז ישיר בתו"א בשלח שם סב, ג. וראה גם תניא פ"נ (ע, ב). ביאוה"ז להצ"צ ח"ב ע' תרפט. אוה"ת ויצא שם.
9. השיר שהוא בחי' העלאה מלמטה למעלה : ראה תו"א בראשית ז, ג. תו"ח בראשית לג, ד ואילך. אוה"ת בראשית (כרך ג) תקפה, א. ובכ"מ.
10. כנודע מענין הניגון שהוא גורם התפעלות : ראה תו"א בשלח שם. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א שם ע' קס [בנוסחא הב']. וראה גם תו"א מקץ לז, ד. לקו"ת צו ט, סע"ג. ועוד.
11. וזהו משארז"ל כל בעלי השיר. . וקאי על מלאכי' : ראה בכ"ז לקו"ת ברכה צח, א. סידור עם דא"ח ערה, ד. מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' קכ. אוה"ת בשלח שם ע' תצד. סה"מ תרל"ג ח"א ע' רסט. וש"נ.
12. המלאכי' יש להם ג"כ גופי'. . מאש ורוח : ראה לקו"ת ברכה שם. וסה"מ תרל"ג ח"א שם ע' רסט. וראה בהמובא ע"ז בלקו"ש ח"ט ע' 405. וש"נ.
13. ומעתה צ"ל מ"ש כאן בשירת הים : בהבא לקמן בפיסקא זו — ראה ד"ה אז ישיר באוה"ת בשלח שם ע' תצג ואילך.
14. פי' זאת. . לזאת יקרא אשה. . בחי' מל' : ראה בכ"ז סה"מ תרכ"ט ע' נא-ב [ובהנסמן שם].
15. איך יתכן שבחי' מדת המל'. . תאמר שירה : בד"ה זה תרס"ח שם מעיר ע"ז בהגה"ה: ועמ"ש מזה בהביאור דוישובו [מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' שיח. אוה"ת בשלח ע' תב ואילך], וכאן מבואר באו"א. ועד"ז מעיר בד"ה זה בסה"מ עזר"ת שם: ועמ"ש בהביאור דוישובו שזהו כתירוץ הרמ"ק. [ראה ביאור הרמ"ק ע"ז במאמרי אדה"ז ואוה"ת שם]. וראה גם אוה"ת במדבר ע' נד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.