קמט

[להבין מה שיצי"מ נק' נר] והנה בילקוט כו' כי בחפזון (ג)

והנה בילקוט פ' בא¹ בשם המכילתא איתא כי בחפזון² יצאת ממצרים, חפזון של מי, חפזון של שכינה, אע"פ שאין ראי' לדבר זכר לדבר, קול דודי הנה זה בא מדלג כו'. והיינו שגם בבחי' דודי שהוא בחי' ז"א הי' ג"כ בחי' חפזון. והגם שמדת יום א"צ שמירה, לפי ששם כתי' לא יגורך רע וא"א להיות משם יניקת החיצונים וא"כ א"צ לחפזון. אך היינו כמ"ש בזהר שבחי' דודים תאיבין דא לדא ולא משתכחין תדיר, ולכך הי' למעלה בבחי' ז"א ג"כ חפזון כדי שלא ימנעו היחוד עליון כו' לפי שתאיבין דא לדא. ומ"מ החפזון דבחי' דודי זהו רק זכר לדבר, ועיקר החפזון הי' בבחי' שכינה, השוכן אתם, גלו למצרים שכינה עמהם כו'.

אך לע"ל נא' ביום ההוא יהי'³, ב' פעמים י"ה, שיהי' בבחי' ו"ה ג"כ היחוד כמו בבחי' י"ה, בחי' ריעין, תרין ריעין דלא מתפרשין, לכך לא יהי' צריך אז לחפזון. נמצא שמה שהי' צ"ל בחפזון זהו לפי שהי' הנס בלילה. ולכך נק' הנס דיצ"מ בשם נר לפי שהי' נס עובר.

וזהו מ"ש בתרגום יונתן ע"פ כי אתה נרי⁴ הוי' והוי' יגיה חשכי, ארי את הוא מארי נהורא דישראל ה', וה' יפקינני מחשוכא לנהורא ויחזינני בעלמא דעתיד למיתי לצדיקייא.

נמצא שמפרש פי' כי אתה נרי הוי' בעוה"ז, וה' יגיה חשכי על לע"ל, והיינו לפי שעתה אפי' הנס דיצ"מ הוא רק בחי' נר. דהנה על יצ"מ נא' עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים⁵ הקב"ה, והנה פי' מלך מלכי המלכים כו' הוא ענין מ"ש מלכותך מלכות כל עולמים פי' מלכות כל עולמים קאי על מל' דאצי' שמחי' עולמות בי"ע, ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, והנה מבחי' זו נמשך בחי' עולמים שהוא בחי' העלם והסתר כו'. אך בחי' מלכותך הוא שכמו שבחי' מל' הוא בעצמותו, כמו עד"מ זיו השמש הכלול בשמש⁶ עצמו שאינו נראה שם כלל, רק הוא בטל בעצמותו ואין אורו וזיוו ניכר כלל רק על הארץ כו'. וזהו עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד