קמז

המלכים וכמשארז"ל עד שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה, וזהו שנק' ליל שמורים שהלילה היתה משתמרת על בחי' יחוד זה שיהי' בחי' יחוד סוכ"ע בממכ"ע (שנק' בשם חתן וכלה) וכמ"ש בזהר דכר הוה זמין לאחברא עמה. וזהו ג"כ ענין זכור ושמור, זכור לדכורא¹⁸ שמור לנוק', ולכך נק' שמור לפי שמשתמרת לדכורא. וזהו ג"כ ענין מצה שמורה לפי שמצפה ומשתמרת על הגילוי שיומשך לה מלמעלה, וכן נק' לחם עוני היינו כמו שהעני מצפה וממתין על השפעת העשיר כמו"כ המל' נק' לחם עוני שמצפה וממתין על היחוד בחי' צדיק אוכל לשובע נפשו ע"ד קראן לו ויאכל לחם.

וזהו שנא' ליל שמורים שסובל ב' הפירושי' של שימור. ובאמת ב' הפי' הם ענין א' ממש, והיינו לפי שמשמרת ומצפה על בחי' גילוי אור עליון, לכך מהאי טעמא צריכה שימור, לפי שאז מתקנאין הקליפות ויכול להיות אז יניקת החיצוני' וכמ"ש בזהר ובגין דלא תשלוט בה עין הרע לכך מחלפי אתוון ועד בחילופי אתוון דאחד. ודוגמא לזה הוא מה שקא חשיב (במשנה אבות פ' ה') מעשרה נסים שנעשו לאבותינו בבהמ"ק לא אירע קרי לכ"ג ביוהכ"פ, דלכאו' קשה ולמה יארע לו קרי שהרי מסתמא כה"ג הי' גדול בישראל, וגם שהי' ביוה"כ שכל ישראל הם בטהרה, וגם שהיו מזרזין אותו כל שבעת הימים. והתשובה לפי שהי' כה"ג וביוהכ"פ לכן מתקנאים בו הקליפות¹⁹, ולזה הי' קרוב מאד להיות הכהן בעל קרי. וכך עד"ז לפי שהיא משתמרת ליחוד עליון המשכת סוכ"ע לכן צריכה שמורים. וזהו שיצ"מ הי' ע"י חפזון כדי שלא יהי' יניקת החיצוני'.

ובנפש ענין בחי' השמירה זהו מ"ש כי ברח העם, שהקשה בתניא²⁰ למה היו צריכים לברוח שהרי אם היו רוצים הי' פרעה משלחם בע"כ. ותי' לפי שהיו במצרים מושקעים במ"ט שע"ט, לפיכך היו צריכים לברוח מן הרע. ולהיכן צריך לברוח לתורה, וזהו מ"ש דרך שלשת ימים נלך במדבר שהוא כנגד מחדו"מ של תורה, וכמ"ש במד"ר פנו לכם צפונה הצפינו עצמיכם בתורה, ולכך הי' יצ"מ בחפזון. ובזה יובן הקושי' שהקשה השל"ה מהו המעלה של חפזון²¹ שיצאו ממצרים בחפזון, והיינו לפי שהוא ע"ד יראת חטא שירא מהחטא עצמו, וכך הי' חפזון שברחו מהרע כדי שלא יהי' ח"ו יניקת החיצונים כו'.

והנה אף שחפזון הוא מעלה²², מ"מ כשלא יהי' צריך לחפזון אזי הוא יותר מעלה, לפי שחפזון הוא קרוב לנחלה מבוהלת הנאמר על נחלת בני גד ובני ראובן שמיהרו וחפזו וקיבלו נחלתן מעבר לירדן, שאם לא היו ממהרים היו מקבלים