קלו

והענין י"ל עפמ"ש בת"י בש"ב סי' כ"ב כ"ט ע"פ כי אתה נרי הוי' והוי' יגיה חשכי, ארום את מארי נהורא דישראל הוי', והוי' יפקינני מחשוכא לנהורא ויחזינני בעלמא דעתיד למיתי לצדיקייא. אשר פשט דבריו דר"ל כי אתה נרי היינו בעוה"ז שהחשך בתקפו אלא שאתה מאיר לו כמו נר, אבל לע"ל שנא' והי' אור הלבנה כאור החמה א"כ יתבטל החשך, וזהו יפקינני מחשוכא לנהורא וזהו והוי' יגיה חשכי יגיה לשון כאור נוגה הולך ואור, וזהו עצמו ענין הנז' במדרש תלים סי' ל"ו ע"פ באורך נראה אור ההובא לעיל סעי' ג'. והנה מתחלה צריך להבין ענין שבעוה"ז אע"פ שיש חשך עכ"ז כי אתה נרי הוי', ויתבאר זה ג"כ ע"ד שפי' רבינו ז"ל בלק"ת בשה"ש בד"ה קול דודי⁶⁵ הנה זה בא בפי' עד שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה וגאלם, ומתחלה ביאר לשון עד שלא נברא העולם דהל"ל עד שלא בראת העולם, ומ"מ כן לשון הכתוב כי הוא צוה ונבראו וגם כתי' בראשית ברא, והקדים ענין מלכותך מכ"ע היינו מלכות כל עולמים זהו מל' דאצי' המחי' עולמות בי"ע ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, ובבחי' זו שייך ברא לפי שמבחי' זו נמשך כח הפועל בנפעל וע' בת"א בד"ה וקבל היהודים⁶⁶ ובלק"ת בד"ה שובה ישראל⁶⁷ עד דרוש השני פ"א ופ"ה. אך בחי' מלכותך הוא כמו שבחי' מל' כלול ובטל בעצמותו כזיו השמש כשהוא בתוך כדור השמש, ושם אין שייך לשון נברא. והנה מבחי' מל' כל עולמים נמשך שיהי' בבי"ע בחי' העלם כמ"ש בד"ה תקעו בחדש שופר⁶⁸ דרוש הראשון ובד"ה מי מנה עפר יעקב⁶⁹, וע"כ בחי' זו נק' מדת לילה כמ"ש בת"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי⁷⁰ דרוש השני, וגם נת' במ"א ע"פ ויחלק עליהם לילה⁷¹. וע' עוד מזה בת"א פ' בראשית בד"ה ענין הברכות⁷² ושם בענין ולילה ללילה יחוה דעת, ועוד בת"א בדרוש פורים בד"ה ותוסף אסתר⁷³, וע' בלק"ת פ' תבא בד"ה תחת אשר לא עבדת⁷⁴ מענין בחי' לילה ובחי' יום בעבודת ה'. והנה ההמשכה מבחי' מלכותך בבחי' מל' כל עולמים להאיר מדת לילה זהו בחי' נר, דהיינו מ"ש דהע"ה שהוא בחי' מל' כי אתה נרי הוי', וע' מזה באריכות בת"א פ' מקץ בד"ה כי אתה נרי⁷⁵ הוי' בענין ד' בחי' שבנר, פתילה ושמן וב' גווני אור נהורא תיכלא ונהורא חיורא, שהם נגד ד' אותיות ש' הוי', ושם דהפתילה הוא ש' ב"ן, ואיך כ"ז הוא ענין ארוממך אלקי המלך, והיינו שההמשכה ממל' דא"ס בבחי' מל' דאצי' נמשך ע"י ד'