קלא

[kitzur_begin]קיצור סעי' ז', ולע"ל ביום ההוא יהי' ע"י ואת רוח הטומאה אעביר ואז יומשך גילוי פנימי' התורה ממו"ס סבא דעתוהי סתים, ולא יהי' השפעת הדעת ע"ד חפזון כ"א בשובה ונחת, וע"ד ההפרש בין הלומד מן הזקנים שדומה לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן משא"כ בלומד מן הקטנים כו', ובאמת במ"ת נדמה להם כזקן, אך עכ"ז יש סבא ויש סבא דסבין וזהו הגילוי דלע"ל, ולכן מזה יומשך שיהי' כל עם ה' נביאים, וכן מלמטלמ"ע הרצוא ע"ד ועמך לא חפצתי ולא ליפרד מהרע לבד, וענין יין ישן זהו ע"ד חסידי' הראשונים היו שוהים בתפלתן כי אין שום חשש חימוץ, וזהו לא תצא כצאת העבדים שיציאתן לברוח מן הרע וזה צ"ל בחיפזון, אבל היציאה דלע"ל ע"ד עילוי אחר עילוי וכמו עולת שבת בשבתו שלמעלה מעולת התמיד, ועמ"ש ע"פ בן פורת יוסף³⁴ בפי' עלי עין למעלה מהעלאת מ"ן דבחי' שמע שם ע' כו'.[kitzur_end]

ח) ילקוט פ' בא ד"ס ע"ב רמז קצ"ט וככה תאכלו אותו כיוצאי דרכי' (יש להעיר מענין מה ראו על ככה ומענין ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו יען שכדי שיומשך לבוש מל' אשר לבש בו ממה"מ הקב"ה וסוס ש' ס"ג יומשך זה לצדיקים א"א כ"א ע"י בחי' ככה כו', עיין בפי' ככה בת"א ד"ה לבסומי בפוריא דרוש השני³⁵), ר' יוסי הגלילי אומר בא הכתוב ללמדך ד"א מן התורה על יוצאי דרכי' שיהיו מזורזין. למדנו מזה שענין החפזון הוא הזריזות, ואפ"ל הזריזות קאי על ענין מתניכם חגורים כו'. עוד שם בילקוט בחפזון כו' זה חפזון שכינה כו', זכר לדבר קול דודי הנה זה בא מדלג כו', יכול לע"ל יהי' חפזון ת"ל כי לא בחפזון תצאו כו'. עוד בילקוט שם דס"ד ע"א סוף רמז ר"כ רבי אומר בזריזות יצאו ישראל ממצרים שנא' כי בחוזק יד הוציא ה', ד"א בזריזות עצמן יצאו ישראל ממצרים שנא' וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים. ויש להעיר ממ"ש בגמ' שבת פרק אר"ע דפ"ט סע"א עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו ופרש"י פזיזא נמהר, והיינו ענין חפזון כו'.

וע' מענין זהירות וזריזות בשל"ה שער האותיות אות ז' דס"ה סע"ב שהזריזות הפך העצלות ע"ד ותקם בעוד לילה כו' ולחם עצלות לא תאכל, והעיר מהמשנה יהודא בן תימא אומר רץ כצבי וגבור כארי, ובדף ס"ט ע"ב אות מ"ם מתון, מתון מתון ארבע מאות זוז שויה כו'³⁶ שאל יבהל בשום מעשה כו', כי כל העושה בחפזון על הרוב מקלקל והסימן מן אמרתי בחפזי כל האדם כוזב כו', בשובה ונחת תושעון כו', והא דאמרינן זריזין מקדימי' למצות וצריך לעשותה בזריזות זה"ע מצוה שכבר מפורסמת ומושכלת אצלו כו' עכ"ל ויעו"ש. וא"כ א"ש מעלת כי בחפזון יצאת כו' כי