קכח
בשיעורא דטי"ת נקודין גבי בהקדים הקדמה אחת דאו"א נק' תרדל"מ כו' עד ועז"נ חנם חנם בלא מצות21 כו' ע"ש. וביאור ענין נר י"ל שז"ע המבואר בלק"ת בשה"ש בד"ה קול דודי22 הנה זה בא בפי' עד שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה כו', שמ"מ בחי' זו נק' נר, השמן הוא חכ', והאור הארת הכתר נמשך ונאחז בפתילה יסוד, ומאיר במל' הנק' נר, ועי"ז מאיר החשך דבי"ע ועמ"ש מזה לקמן סעי' יו"ד באריכות.
[kitzur_begin]קיצור. במד"ת המשיל גאולת מצרים לאור הנר וגאולה דלעתיד לאור השמש, שהנר יוכל לכבות משא"כ אור השמש, והיינו לפי שיצ"מ הי' באמצעות בו"ד אף שהיו משה ואהרן, והיינו כי אני הוי' לא שניתי, כ"מ שנא' לי אינו זז לעולם, שם ה' גדולה אין הפסק במתנותי', משא"כ כשנמשך מבחי' ה' קטנה זהו רק לשעה ויש הפסק כי יחוד זו"נ נק' דודי' שהוא לפרקי' וכנ"ל אות הקדום בענין עת ועונה, לכן לע"ל שנא' וארשתיך לי הוא לעולם, וא"כ היחוד שבבחי' נר שזהו ע"י שבו"ד מדליק הנר יוכל להיות כבה, כמו שבו"ד עצמו יש לו הפסק שנמשך מאתר דמשתני, משא"כ אור השמש א"א לכבותו, לכן לע"ל שיהי' הנס ע"י והי' אור הלבנה כאור החמה ולא ע"י נר יהי' תשועת עולמים. ועד"ז יובן ג"כ מעלת התורה כי עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה, והיינו לפי כי נר מצוה והנר יוכל להיות כבה, והתורה אור והאור אין לו כיבוי, אך פי' אין עבירה מכבה תורה ע' בלק"ת פ' ראה בד"ה אחרי ה' אלקיכם23 תלכו. והנה הנר מאיר בלילה משא"כ ביום שרגא בטיהרא מאי אהני, ולפי שיצ"מ הי' ע"י נר לכן אור לי"ד בודקין את החמץ לאור הנר24, ועמ"ש בבוך ירמי' ע"פ עוד תעבורנה הצאן25 ע"י מונה ירמי' ל"ג י"ג ושם סעי' ב'.[kitzur_end]
ד) בבוך שמות פ' בא ד"נ ע"ב נת' מענין כי בחפזון26 יצאת לפי שהי' נס בלילה והלילה נק' ליל שמורים שבחי' מל' שהיא מדת לילה (ע' בת"א פ' מקץ ד"ה רני ושמחי דרוש השני) צריכה שמירה שלא יהי' יניקת החיצוני', וכמ"ש בפרד"ס ערך שמירה, אחת שהיא צריכה שמירה שסביבה היא הקליפה כענין סביב רשעים יתהלכון ולכן צריך שלא לחללה בחילול שבת עכ"ל. (ועמ"ש מזה בזח"א ד"ו ע"א גבי תשמרו מאן מחלליה ובמק"מ והרמ"ז שם, וע' בלק"ת פ' ראה בד"ה ביאור הדברים בענין א"ת בניך אלא בוניך ושם פ"א, ומה שהעירותי שם27 ממ"ש בת"א פ' בראשית בד"ה להבין ענין הברכות28 בענין שברכה אחרונה שכנגד חוה צ"ל בה חותם
הערות
- 21. בבה"ז פ' תצוה בד"ה גבי איהי קיימא. . עד ועז"נ חנם חנם בלא מצות : ז"ל הביאוה"ז שם דף נב, ב: יובן בהקדים הקדמה אחת דאו"א נק' תרין רעין דלא מתפרשין וזווגייהו תדיר משא"כ זו"נ אין היחוד בהם אלא לפרקים כו' וכמ"ש בע"ח דעיקר העבודה לעשות יחודי' בהעלאת מ"ן א"צ רק בשביל יחוד דזו"נ לפי שאינם ביחוד תדירי רק לפרקים ותלוי במעשה התחתונים וז"ש ועבדתם את ה"א וכן לאהבה את ה"א ולעבדו כו' וידוע ענין עבודה זאת הוא לעשות יחודים בזו"נ שנק' הוי' אלקיך והיינו ע"י המצות וזהו תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמח' כו'. אבל באו"א א"צ לעבוד' זו לגרום בהם בחי' היחוד אחר שיחוד שלהם תדירי ונק' תרדל"מ כו' וע"ז נאמ' חנם חנם בלא מצו' שא"צ ליחודים ממעשה המצות כו'.
- 22. בלק"ת בשה"ש בד"ה קול דודי : דף יד, ד.
- 23. בלק"ת פ' ראה בד"ה אחרי ה' אלקיכם : דף כ, א. ובהביאור ע"ז שם כב, א.
- 24. ולפי שיצ"מ הי' ע"י נר לכן אור לי"ד בודקין את החמץ לאור הנר : ראה לקמן ד"ה והנה יצ"מ כו' אור לארבעה עשר.
- 25. בבוך ירמי' ע"פ עוד תעבורנה הצאן : אוה"ת נ"ך (כרך א) ע' שפב.
- 26. בבוך שמות. . מענין כי בחפזון : אוה"ת בא שם ע' רצא.
- 27. בלק"ת פ' ראה בד"ה ביאור. . א"ת בניך. . ומה שהעירותי שם : דף לא, א.
- 28. בת"א פ' בראשית בד"ה להבין ענין הברכות : דף ו, ג ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.