קכד

בהשכמה, עמדו המצריים אחר שהלכו להם ואמרו נרדוף אחריהם מפני שנטלו כל אשר לנו שנא' וירדפו מצרים אחריהם בפ' בשלח י"ד, אמר להם הקב"ה מי גרם לכם כל אלה חפזון שיצאתם בו, מכאן ואילך כי לא בחפזון תצאו, לשעבר אני ובית דיני הייתי מהלך לפניהם שנא' וה' הולך לפניהם יומם בפ' בשלח, אבל לע"ל אני לבדי שנא' כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלקי ישראל בישעי' שם. והנראה דהא בהא תלי' אשר מה שלע"ל לא ילכו בחפזון זהו מפני כי הוא ית' לבדו ילך לפניהם ע"כ לא יצטרכו לחפזון ומנוסה, משא"כ ביצ"מ לפי שהוא וב"ד מהלכים לפניהם נצרכו לחפזון ומנוסה (וע' מזה בלק"ת פ' אמור בד"ה וספרתם³ לכם פ"א בין שני חצאי עיגולים). וזהו ע"ד מש"ש במד"ר ס"פ י"ח בעוה"ז עשה להם נס בלילה שהוא נס עובר, אבל לע"ל הלילה הזה נעשה יום שנא' והי' אור הלבנה כאור החמה.

[kitzur_begin]קיצור. כי בחפזון יצאת, כמשל הסוחר שיצא מהפונדק בלילה ועי"ז טענה הפונדקי' עליו, כך עי"ז וירדפו מצרים אחריהם, נשבע הסוחר שלא יצא עוד בלילה כך מכאן ואילך כי לא בחפזון תצאו (הג"ה ועמ"ש ע"פ וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדי' דפי' בזהר ר"פ משפטים דצ"ד ע"ב שעז"נ כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון ע"ש במק"מ, וכתבתי מזה במ"א ע"פ וכי ימכור⁴ איש כו' עכ"ה). וזהו כעין מ"ש במד"ר בעוה"ז עשה להם נס בלילה שהוא נס עובר אבל לע"ל הלילה נעשה יום שנא' והי' אור הלבנה כאור החמה. וג"כ ההפרש בין לשעבר אני וב"ד היו מהלכים לפניכם אבל לע"ל אני לבדי, ולכן כי לא בחפזון תצאו. נמצא מדת לילה וחפזון ובחי' וב"ד הכל ענינם א', ומדת יום ובחי' לא בחפזון זהו נמשך מבחי' אני לבדי, ובפרדס ערך בית דין פי' כי ב"ד הוא מל'.[kitzur_end]

ב) עמ"ש ע"פ וככה תאכלו אותו⁵ בבוך שמות ד"נ ע"ב ע"ש באריכות, ובזח"ב תרומה⁶ קע"ה א' ע"פ אשריך ארץ שמלכך בן חורין ושריך בעת יאכלו, ר' יוסי מוקי להאי קרא במשה בשעתא דאפיק להו לישראל ממצרים ועבד להון בני חורין ושריך בעת יאכלו דכתי' ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לה' (ע' כתובות ס"ב ב' בני דעת קונך יש בך). והנה בקהלת סי' יו"ד י"ז בפסוק אשריך ארץ איתא בת"י ושריך בעת יאכלו בארבעה שעות דהיינו אחר הקרבת תמיד של שחר, וא"כ י"ל דעכשיו תפלה במקום קרבנות זהו ע"ד ועבדתם את ה' אלקיכם זו ק"ש ותפלה, ואח"כ וברך את לחמך ואת מימך. ואפ"ל כי עת נק' המל' כמ"ש בזח"א פ' וירא דקי"ו ע"ב ע"פ עת לעשות לה', אבל עת דא כנס"י כד"א ואל יבא בכל עת אל הקדש כו', כד"א לשמרך מאשה זרה כו', מ"ט עת בגין דאית לה עת וזמן לכולא לקרבא לאתנהרא כדקא יאות כד"א ואני תפלתי לך ה' עת רצון עת לעשות לה' כמ"ש ויעש