קכא

אך הנה טעמים הם למעלה מבחי' חכ', כי שרש הטעמים הם בכתר³⁰ שהוא בחי' תענוג כו', שהתענוג הוא למעלה מבחי' חכ', וכמ"ש אז תתענג על הוי' שהוא למעלה מבחי' שם הוי'³¹ שהוא בחכ' וכמ"ש הוי' בחכ' כו'. וזהו שאנו רואים למשל באדם שכשנופל לו שכל חדש אז הוא מתמלא תענוג, ואח"כ כשנתיישן השכל נפסק התענוג, והיינו לפי שבעת שנפל לו השכל אז הוא נמשך מבחי' משכיל שהוא מקור השכל ששם השראת התענוג, ולכך בעת נפילת השכל אז נמשך לו התענוג לפי שאז הוא קרוב להתענוג, אבל אח"כ כשנתיישן השכל אז הוא נתרחק ממקורו ולכך נפסק התענוג. וכמו למשל מים חיים שאינם נק' מים חיים כ"א במעיין שמשם הוא נובע, משא"כ אלו המים כשנמשכי' בנהר שאז מתרחקי' ממקורם אינם נקראי' מים חיים, נמצא שטעמים הם בכתר. והגם שמבואר במ"א שטעמים הם בחכ'³², אך הנה שניהם אמת, והיינו כשאומרים שהאותיות הם במל' אז הטעמי' הם בחכ', אבל כשאומרים שהאותיו' הם במדות שהוא בחי' אותיות התו' שהם למעלה מבחי' אותיות שהם מקור לעולמות בחי' בדבר הוי' שמים נעשו, אז הטעמים הם בכתר. והיינו שיש שני בחי' טעם, כי יש טעם הגלוי שבחי' טעם זה הוא בחכ', ויש בחי' טעם הכמוס³³ שהוא ע"ד שארז"ל שתוק כך עלה במח', שבחי' טעם זה הוא בכתר.

והנה לע"ל יהי' התגלות בחי' טעמי תורה, שעתה לא נתגלו, ולע"ל יהיו נמשכים בבחי' גילוי, וכדי שיומשכו בבחי' גילוי זהו ע"י בכי' דוקא שהוא בחי' התעוררות רחמים רבים, וכמ"ש בחנה ותתפלל חנה על הוי' למעלה מבחי' שם הוי'³⁴, והיינו לפי שחנה התפללה על הבנים, והנה בני חיי ומזוני לאו בזכותא תלי' אלא במזלא תליא³⁵ שהוא למעלה מבחי' שם הוי' שהוא בחי' חכ', וכמ"ש בזהר אבא יונק ממזלא, וכדי שיומשך מלמעלה מבחי' שם הוי' זהו ע"י בכי' וכמ"ש שם ותתפלל חנה כו' ובכה תבכה, שע"י בכי' עי"ז נמשך מלמעלה מבחי' שם הוי'. וזהו מ"ש ג"כ בבכי יבאו שע"י בכי' דוקא יהי' בחי' התגלות טעמי תורה שהוא בחי' תענוג הפשוט ואהי' אצלו שעשועי' יום יום שהוא בחי' שעשועי' העצמי'. וזהו ובלילה שירה עמי דהיינו שע"י הלילה דוקא בחי' בכה תבכה בלילה עי"ז נמשך בחי' שירה עמי בחי' טעמי תורה כו'. וזהו כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות שהוא בחי' טעמי תורה כו', שיצ"מ הי' דוקא ע"י חומר ולבנים שהוא בחי' בכי' התעוררות רחמים רבים, כך לע"ל ע"י