קטו

ושבח, והב' ל' אור מל' בהילו נרו²³ עלי ראשי, וב' הפירושי' אמת, שע"י ההילול והשבח עי"ז ממשיכי' האור, כמו עד"מ באדם שהוא חכם גדול הנה חכמתו היא בהעלם וע"י שמשבחי' אותו יוצא מהעלם אל הגילוי²⁴, ועד"ז במדות מי שהוא חסדן ורחמן שמדות אלו הם בהעלם אצלו, וע"י ההילול ושבח יצא מדותיו מהעלם אל הגילוי. ועד"ז יובן למעלה ג"כ, רק כי באדם הנה יש אצלו מדות רק שהם בהעלם, אבל למעלה הנה הוא ית' לאו מכל אינון מדות כלל, וזהו מ"ש וידבר אלקי' אל משה ויאמר אליו אני הוי', שהוי' ואלקי' הם בחי' מדה"ד ומדה"ר, אבל עצמותו לאו מכל אינון מדות איהו כלל, וע"י ההילול ושבח שמשבחי' אותו, מה רב טובך כו', חנון ורחום ה', עי"ז ממשיכי' אוא"ס בבחי' מדות כו'. וזהו הללוי' הללו עבדי ה' הללו ש' הוי', מתחלה הללוי' להמשיך בחי' י"ה, ואח"כ הללו שם הוי' בחי' ו"ה²⁵, ופי' עבדי הוי' שההילול ושבח צ"ל בבחי' עבודה. אמנם כ"ז הוא בש' הוי' דסדר השתלשלו', אבל לגבי בחי' ש' הוי' שלמעלה מסדר השתל' ע"ז נא' נורא תהלות לפי שהוא למעלה מסדר השתלשלו', רק בבחי' הודאה יכולים להודות גם לבחי' ש' הוי' דלעילא. וזהו שתקנו חנוכה בהלל והודאה²⁶, הלל הוא לגבי בחי' ש' הוי' דלתתא, והודאה הוא לגבי בחי' ש' הוי' דלעילא.

וזהו וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי, פי' הגם שנא' באבות ש' הוי' אבל הנה הוא באל שדי שאמר לעולמו די דהיינו בחי' ש' הוי' שמקור להתהוות הנבראי' [ומה שנז' ש' הוי' אצל אברהם, ש' הוי' בשעה שהי' שמו אברם היינו קודם המילה שנתגלה אליו בשם שדי כמ"ש אני אל שדי התהלך כו', צ"ל שקודם המילה הי' ג"כ ע"י שם שדי כפי הפירוש שדי שאמר לעולמו די כמ"ש כאן, אבל ע"י המילה זהו כפי שפירשו רז"ל בש' שדי שדי באלקותי לכל ברי', וכמ"ש במ"א²⁷ מזה שזהו כענין עד שיבלו שפתותיכם מלומר די כו']²⁸ אבל שמי הוי' דלעילא שלמעלה מסדר השתלשלות לא נודעתי להם כ"א במ"ת בקיום המצות גשמי' דוקא ממשיכי' ש' הוי' דלעילא כנ"ל שעשי' לעילא.