קיג

הי' הוא ושמו בלבד שהוא בחי' כשעלה ברצונו להתהוות עי"ז נתהוה, אבל עדיין הוא כלול בעצמותו וזהו הוא ושמו אחד¹⁰ כו'. וזהו ההפרש בין האבות למ"ת, שהאבות הגם שנא' בהם ש' הוי', אבל הוא בחי' ש' הוי' שהוא מקור להתהוות העולמות, אבל שמי הוי' שהוא כלול בעצמותו לא נודעתי להם ולכן נא' נודעתי ולא הודעתי, כי ע"פ הדקדוק הי' צ"ל הודעתי, ונא' נודעתי לפי שהוא ושמו א'¹¹ שהוא כמו שהוא כלול בעצמותו. אבל במ"ת נא' לכן אמור לבנ"י אני הוי'¹² בחי' ש' הוי' דלעילא כו'.

ולהבין מפני מה לא נתראה אל האבות כ"א בש' הוי' דלתתא, הנה כתי' ביעקב עם לבן גרתי ופרש"י ותרי"ג מצות שמרתי, וכן באברהם ארז"ל קיים אברהם כל התו' כולה עד שלא ניתנה. ולכאו' צ"ל איך קיימו המצות¹³ הלא כמו עד"מ תפילין שהיא מצוה גדולה הנה בד' פרשיות הם קדש והי' נאמר בהם יצ"מ, ומאחר שעדיין לא הי' שעבוד מצרים כלל איך קיימו מצות תפילין, ועד"ז כל המצות.

אך הנה יובן בהקדם ענין המצות שאנו מקיימי' שהם רמ"ח פקודין¹⁴ רמ"ח אברי' דמלכא, ופי' ל' אברים הלא אין לו דמות הגוף ולא גוף, והיינו שאברים הם כלים בחי' אדם, שכמו שאנו רואי' באדם שבד"כ הוא ג' בחי' ראש וגוף ורגל, ראש הוא בחי' מוחין, והגוף הוא בחי' חג"ת, ורגל בחי' נה"י, ובד"פ נחלק לרמ"ח אברי', עד"ז יובן למעלה בבחי' אדם כי בצלם אלקי' עשה את האדם שהם ג"כ ג' בחי' חב"ד חג"ת נה"י. ובד"פ הנה ט' ספי' דז"א ט' פעמים ט' עולה פ"א וראש תוך סוף הם רמ"ג וה' חסדים המגדילי' הם רמ"ח, וע"י רמ"ח פקודין ממשיכי' בחי' רמ"ח אברין דמלכא. והאבות ע"י שהיו תמיד בבחי' מרכבה בבחי' ביטול המשיכו ג"כ בחי' אלו, וכמו שהחיות נושאו' את הכסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם, שע"י הביטול שלהם הם מרכבה לבחי' אדם. אך הנה פי' דמות כמראה אדם שהוא רק דמות כמראה אדם ולא בחי' אדם, אבל האבות ע"י הביטול שלהם הן הן המרכבתא עילאה¹⁵, שהם מרכבה לבחי' אדם העליון ממש ע"י הביטול שלהם במס"נ. וזהו בעשרה נסיונות נתנסה אברהם נגד עשר בחי' הנפש, שהי' בטל בכל עשר בחינותיו, ועי"ז