ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"ט ח"אמאמריםששים המה מלכות כו'קיג

קיג

הי' הוא ושמו בלבד שהוא בחי' כשעלה ברצונו להתהוות עי"ז נתהוה, אבל עדיין הוא כלול בעצמותו וזהו הוא ושמו אחד10 כו'. וזהו ההפרש בין האבות למ"ת, שהאבות הגם שנא' בהם ש' הוי', אבל הוא בחי' ש' הוי' שהוא מקור להתהוות העולמות, אבל שמי הוי' שהוא כלול בעצמותו לא נודעתי להם ולכן נא' נודעתי ולא הודעתי, כי ע"פ הדקדוק הי' צ"ל הודעתי, ונא' נודעתי לפי שהוא ושמו א'11 שהוא כמו שהוא כלול בעצמותו. אבל במ"ת נא' לכן אמור לבנ"י אני הוי'12 בחי' ש' הוי' דלעילא כו'.

ולהבין מפני מה לא נתראה אל האבות כ"א בש' הוי' דלתתא, הנה כתי' ביעקב עם לבן גרתי ופרש"י ותרי"ג מצות שמרתי, וכן באברהם ארז"ל קיים אברהם כל התו' כולה עד שלא ניתנה. ולכאו' צ"ל איך קיימו המצות13 הלא כמו עד"מ תפילין שהיא מצוה גדולה הנה בד' פרשיות הם קדש והי' נאמר בהם יצ"מ, ומאחר שעדיין לא הי' שעבוד מצרים כלל איך קיימו מצות תפילין, ועד"ז כל המצות.

אך הנה יובן בהקדם ענין המצות שאנו מקיימי' שהם רמ"ח פקודין14 רמ"ח אברי' דמלכא, ופי' ל' אברים הלא אין לו דמות הגוף ולא גוף, והיינו שאברים הם כלים בחי' אדם, שכמו שאנו רואי' באדם שבד"כ הוא ג' בחי' ראש וגוף ורגל, ראש הוא בחי' מוחין, והגוף הוא בחי' חג"ת, ורגל בחי' נה"י, ובד"פ נחלק לרמ"ח אברי', עד"ז יובן למעלה בבחי' אדם כי בצלם אלקי' עשה את האדם שהם ג"כ ג' בחי' חב"ד חג"ת נה"י. ובד"פ הנה ט' ספי' דז"א ט' פעמים ט' עולה פ"א וראש תוך סוף הם רמ"ג וה' חסדים המגדילי' הם רמ"ח, וע"י רמ"ח פקודין ממשיכי' בחי' רמ"ח אברין דמלכא. והאבות ע"י שהיו תמיד בבחי' מרכבה בבחי' ביטול המשיכו ג"כ בחי' אלו, וכמו שהחיות נושאו' את הכסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם, שע"י הביטול שלהם הם מרכבה לבחי' אדם. אך הנה פי' דמות כמראה אדם שהוא רק דמות כמראה אדם ולא בחי' אדם, אבל האבות ע"י הביטול שלהם הן הן המרכבתא עילאה15, שהם מרכבה לבחי' אדם העליון ממש ע"י הביטול שלהם במס"נ. וזהו בעשרה נסיונות נתנסה אברהם נגד עשר בחי' הנפש, שהי' בטל בכל עשר בחינותיו, ועי"ז

הערות

  1. 10. משארז"ל עד שלא נברא העולם הי' הוא ושמו בלבד. . וזהו הוא ושמו אחד : בשולי הגליון נרשם בגוכי"ק: הוא ר"ת הוא ושמו אחד.
  2. 11. נא' נודעתי ולא הודעתי. . שהוא ושמו א' : ראה אוה"ת וארא שם ע' ב'תקסג בשם רבינו בחיי (עה"פ). וראה ד"ה עיר קטנה תרנ"ב שם: ל' הודעתי שייך רק על בחי' גילויים, אבל על עצמות אינו שייך ל' הודעתי כ"א נודעתי. וראה אוה"ת וארא שם (כרך ח) ע' ב'תתצג.
  3. 12. אבל במ"ת נא' לכן אמור לבנ"י אני הוי' : ראה בארוכה לעיל בהמאמר שלפנ"ז ד"ה החודש הזה לכם. וש"נ.
  4. 13. קיים אברהם כל התו'. . איך קיימו המצות : בכ"ז ראה תו"א לך לך יא, ד. יתרו סח, א ואילך. לקו"ת במדבר יב, ג. שלח לח, ב. שה"ש ט, סע"ב. סה"מ תרכ"ז ע' י ואילך. תרכ"ט ע' רכא ואילך.
  5. 14. אך הנה יובן בהקדם ענין המצות. . רמ"ח פקודין : בהבא לקמן בפיסקא זו ראה תו"א יתרו סח, ג-ד.
  6. 15. שהחיות נושאות את הכסא. . רק דמות. . האבות. . המרכבתא עילאה : ראה בכ"ז בארוכה תו"א יתרו עא, סע"א ואילך. עב, ב ואילך. עב, ד ואילך. סה"מ תרל"ב ח"א ע' יב ואילך [ובהנסמן שם בתחילת המאמר]. וע' טו ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.