קיא

ששים המה מלכות כו'

בס"ד. (ש"פ ויקרא ט"ל).

[tochen_begin]ושמי הוי' לא נודעתי כו' הוי' דלעילא דלתתא כו' האבות ומ"ת[tochen_end]

[zman_begin]ויקרא[zman_end]

ששים המה מלכות¹ ושמונים פלגשים ועלמות אין מספר אחת היא יונתי, וארז"ל ששים המה מלכות אלו ס' מסכתות ושמונים פלגשים אלו ברייתות ועלמות אין מספר אלו הלכות שבגמ' אחת היא יונתי זו כנס"י, והנה מזה מובן שהנשמות הם למעלה במדריגה מבחי' התורה. ובמ"א מצינו שארז"ל תלת קשרין מתקשרין דא בדא ישראל מתקשראן באורייתא כו', ונמצא להיפוך שהתורה היא למעלה במדריגה מישראל.

הנה כתי' וידבר אלקי' אל משה ויאמר אליו אני ה' וארא אל אברהם כו' באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם, וצ"ל מהו התירוץ על מה שאמר משה אד' למה הרעות לעם הזה כו'. ובמד"ר ע"פ למה הרעות אמר משה לפני הקב"ה נטלתי ספר בראשית וקראתי בו וראיתי מעשיהם של דור המבול ומדת הדין היתה, מעשיהם של דור הפלגה ומדת הדין היתה (ופי' המ"כ דין אמת הי'), אבל העם הזה מה עשו שנשתעבדו כו'. ובפ' וארא כו' הה"ד (קהלת ב' י"ב) ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבא אחרי המלך את אשר כבר עשהו, הפסוק הזה נא' על שלמה ועל משה כו' כיצד נא' על משה כו' והתחיל לומר² אד' למה הרעות התחיל לדון לפניו כמ"ש למעלה, וע"ז נא' שאותו חכ' ודעת של משה של הוללות וסכלות הי', כי מה האדם שיבוא אחרי המלך להרהר אחר מדותיו של הקב"ה כו'. ולהבין כ"ז צ"ל תחלה מ"ש וארא אל אברהם כו' באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם, הלא גם באברהם כתי' ש' הוי' כמ"ש ויאמר ה' אל אברם לך לך, וכתי' וירא אליו ה', וכתי' וה' אמר המכסה אני מאברהם כו'.