קט
ועד"ז יובן ההפרש בין כשבחר הקב"ה בעולמו23 קבע להם ראשי חדשים, שתשרי הוא הראש, כי בריאת העולמות נמשך מבחי' שמו כנ"ל, ובבחי' זו תשרי ר"ה לשנים להנהגת העולמות, וכמו"כ בכל ההשפעות גשמי' כמו מזונותיו של אדם קצובות לו מר"ה שה"ע פרנסה כו', וזהו דעתיקייהו הוי קרי לי' ירחא קדמאה. אבל משבחר הקב"ה ביעקב ובניו קבע להם חדש של גאולה כמא' ומביא גואל כו' למען שמו, כי גלו למצרים שכינה עמהם שנא' אנכי ארד כו', גלו לבבל כו', ע' במד"ר פ' בא פט"ו. וכדי שיהי' יצ"מ קבע להם חדש של גאולה, שבחי' חדש של גאולה הוא בחי' יצ"מ, והיינו שכמו שיש י"ב חדשי השנה בבחי' בריאת העולמות שקבע להם ראשי חדשים, שבכל חדש נמשך הארה חדשה והם בחי' י"ב בקר ד' מחנות שכינה, ושרש קבלתם הוא מבחי' הים העומד עליהם הוא בחי' שמו הנ"ל, י"ב צירופי אד', שבבחי' זו תשרי ר"ה. כמו"כ יש י"ב חדשי' י"ב צירופי הוי' שהוא בחי' י"ב גבולי אלכסון24, וכמ"ש וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה, שיש כמה בחי' בשמש כו', ובבחי' זו ניסן הוא הראש כמ"ש מוציא אסירי' בכושרות שקאי על גלות מצרים, שהזמן המוכשר הי' בניסן דוקא לפי שניסן הוא צירוף הראשון שבי"ב צירופי הוי', שהוא בחי' ש' הוי' כסדר25, משא"כ שארי הצירופי' הם כשמתחלפי' האותיות שלא כסדרן.
וזהו החדש הזה לכם שהוא חדש של גאולה, ראשון הוא לכם קאי על הקב"ה שאני ראשון ואני אחרון כמ"ש במד"ר, הנה בחדש ניסן נגלה לכם, וזהו ראשון הוא לכם.
והנה אע"פ שבחדשי הגאולה ניסן הוא ראשון אעפ"כ יש מעלה בתשרי שהוא שביעי, וזהו וכען הוא ירחא שביעאה שכל השביעין חביבין, נמצא כי יש בתשרי ב' מעלות, הא' שבבחי' החדשי' שבברה"ע הוא ראשון, הב' שגם בחדשי הגאולה שניסן הוא ראשון מ"מ הרי כל השביעין חביבין כו'. ואעפ"כ חדש של גאולה הוא ניסן, ולכן ר"א אומר בניסן נגאלו ובתשרי עתידין להגאל לפי שהשביעין חביבין.
אבל ר"י אומר שבניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל שנא' כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות לע"ל. ויש כמה טעמי' ע"ז26, ע"פ פשוט הוא מפני כי תשרי
הערות
- 23. ועד"ז יובן ההפרש בין כשבחר הקב"ה בעולמו : בהבא לקמן ראה גם סה"מ תרס"ה ע' קיח. תרפ"ו ע' רמב-ג. סד"ה באתי לגני תרצ"ב (סה"מ קונטרסים ח"א קלד, א-ב).
- 24. י"ב בקר ד' מחנות שכינה. . י"ב צירופי אד'. . הוי'. . גבולי אלכסון : ראה בכ"ז ביאוה"ז לאדהאמ"צ פה, א ואילך. ולהצ"צ ח"א ע' תנא ואילך. ד"ה אני ישנה בסה"מ תרל"ד שם ע' קעד. וש"נ.
- 25. שניסן. . בחי' ש' הוי' כסדר : ראה בארוכה ד"ה אני ישנה בסה"מ תרל"ד שם ע' קעח ואילך. סה"מ תרע"ח ע' רכו ואילך. ובהנסמן ע"ז בלקו"ש חכ"ב ע' 243. הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים (הוצאת תשנ"ב) ע' תשי. וע' תשסא.
- 26. ויש כמה טעמים ע"ז : ראה אוה"ת בא שם ס"ע ער ואילך (בנוסחא הא'). וראה ד"ה החודש הזה תשי"ד שהטעמים הם זה למעלה מזה [וראה לקמן במאמר זה הנחת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע]. בהבא לקמן ראה גם סה"מ תרנ"ד ע' קלח-ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.