קד
שבמצרים עשו ישראל שיהי' התגלות ש' הוי', דקודם יצי"מ נא' וארא אל אברהם באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם שהי' הגילוי אל האבות רק בש' שדי אבל שמי הוי' לא נודעתי45 להם, אבל במצרים נתגלה ש' הוי', וזהו אשר עשה הוי' במצרים היינו שש' הוי' עשו במצרים, פי' גילוי ש' הוי', והיינו ע"י השעבוד כו' וכמאמר רב מתיבתא בזהר פ' שלח אעא דלא סליק בה נורא46 מבטשין לי', גופא דלא סליק בי' נהורא דנשמתא מבטשין לי', וגם ע"י בירור הניצוצות שביררו במצרים כו'. ולכן בפרה אדומה שמרומז בה ד' מלכיות47 כמשארז"ל פרה זו מצרים שנא' עגלה יפיפי' מצרים, אדומה זו בבל שנא' אנת הוא רישא דדהבא, תמימה זו מדי כי מלכי מדי תמימי' היו כו', אשר לא עלה כו'48, נאמר [בה] ב' פעמים הוי' והיינו כי ע"י בירור ד' מלכיות עי"ז יתגלה ש' הוי' דלעילא כו'. וזהו פי' הפסוק וידבר הוי' הוא ש' הוי' דז"א, אל משה הוא יסוד ז"א49, לאמר שיהי' הגילוי במל', זאת חקת התורה אשר צוה הוי' היינו ש' הוי' דלעילא בחי' עתיקא שיתגלה ע"י בחי' פרה בירור ד' מלכיות כו', לאמר הוא בחי' חכ' היינו כי הגילוי הוא בחכ'.
וענין זאת חקת התורה ית' בו ענין הג' פירושי'50, הא' לשון אותיות החקיקה, דהנה אותיות הכתיבה הוא שכותבין בדיו על הקלף, והרי הדיו מסתיר על מקום הלבן שבקלף, אבל אותיות החקיקה הם מיני' ובי' שאין שום דבר המסתיר ומעלים כו', ואותיות אלו גבוהי' מאד. ומזה נמשך פי' חוק ל' חוק ומשפט שלמעלה מן השכל כי לעוצם גדלות בחי' אותיות החקיקה אינם יכולים להיות נמשכי' בבחי' הטו"ד, כ"א הם בבחי' שלמעלה מן הטו"ד. ומזה נמשך ג"כ ל' חוקה דהיינו ל' קביעות כי חוק נק' המל'51 והנה במל' יש עליות וירידות וזהו ענין חוקה ל' קביעות שיומשך הקביעות במל', וזהו מבחי' אני ה' לא שניתי כו', והיינו כי כתי' אכלו ריעים
הערות
- 45. הגילוי אל האבות רק בשם שדי אבל שמי הוי' לא נודעתי : ראה בכ"ז סה"מ תרכ"ט ע' מט. וש"נ. וע' צד ואילך. ובכ"מ.
- 46. וכמאמר רב מתיבתא. . אעא דלא סליק בה נורא : הובא ונת' בתניא פכ"ט (לה, סע"ב). בזהר ובתניא שם: בי' נהורא. וראה לקמן ד"ה אך הנה כו' זית רענן.
- 47. בפרה אדומה שמרומז בה ד' מלכיות : ראה גם לקו"ת חקת סא, ב. אוה"ת חקת ע' תשעז. ועוד.
- 48. אשר לא עלה כו' : במדרש תנחומא (באבער) פ' חקת סכ"ז [ועד"ז בפסיקתא פי"ד. ובפסיקתא דר"כ פ' פרה. ובילקוט פ' חקת] ממשיך כאן: אשר לא עלה עליה עול, זו אדום שלא קבלה עליה עולו של הקב"ה, ולא דייך שלא קבלה אלא מחרפת ומגדפת ואומרת מי לי בשמים וגו'.
- 49. משה הוא יסוד ז"א : ראה לקו"ש ח"ו ע' 244 ואילך.
- 50. וענין זאת חקת התורה ית' בו ענין הג' פירושים : בהבא לקמן ראה אוה"ת חקת שם ע' תשסו-ז. אוה"ת תצא שם ע' תתקס-סא.
- 51. חוק נק' המל' : בד"ה זה תרכ"ט: חוק הוא היסוד [כמ"ש] וחוק בשארו שם. — וראה יהל אור להצ"צ ע' יג. ביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' תפו. שם ח"ב ע' תתקפט ואילך. אוה"ת חקת ס"ע תשצ-צא [ושם: (מביא בשם המאו"א אות ח' סנ"ב-ג): חק מצד היסוד וחק בשארו שם כו', חקה נק' המל' הנחקקת ע"י היסוד המחוקק אותה]. ועד"ז בסה"מ תרכ"ט ע' רסה. תרל"ב ח"ב ע' תסח. תרל"ג ח"א ע' ריט (בשם הפרדס).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.