ק

היד²¹ הגדולה כו'. וזהו ענין התורה בחי' קו האמצעי שע"י נמשך גילוי אלקות בעולמות הנבראי' שהם בחי' קדושה.

וענין עליית קו השמאל שנפל זהו ענין העבודה הוא בחי' קו השמאל, ויובן בהקדם ענין הקרבת הבהמה על המזבח על חטא האדם, הלא האדם חטא הבהמה לא חטא, ומהו ענין הקרבתה ע"ג המזבח, וגם איך מתתקן חטא האדם ע"י הקרבת הבהמה. הנה ידוע כי שרש הבהמה גבוה מאד מבחי' בהמה רבה ואח"כ נפלה בבחי' בהמה דאכלה אלף טורין²² (ע' בזהר בראשית די"ח ע"ב ובמק"מ שם בד"ה על אלף טורין), ואח"כ נפלה עוד עד שנתהוה בהמה הגשמיות שלנו, וע"י הקרבתה מתעלית לשרשה, ולכן הוא מתקן את נפש האדם כמ"ש במ"א²³. והנה עכשיו תפלה כנגד תמידין תקנו, שע"י התפלה הוא בירור הנה"ב ששרשו ג"כ כנ"ל, כי זהו שאמר הכתוב הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי, וכתי' כמצרף לכסף וכור לזהב איש לפי מהללו, ופי' הגו סיגים מכסף כמו שכדי שיוכל הצורף לעשות כלי נאה צריך לברר תחלה הסיגים מהכסף ואז אח"כ יעשנה כלי, כי קודם הבירור הכסף אינו בתכלית העילוי וכמו"כ הפסולת אינם פסולת גמור עדיין, כך כדי שיהי' האדם כלי לקבל בחי' הקדושה היינו גילוי אלקותו ית', צ"ל תחלה בירור הפסולת, וזהו כמצרף לכסף וכור לזהב איש לפי מהללו, לפ"ע ההילול והשבח שלו בתפלה בעבודת בוראו כן הוא ערך בירור הפסולת שלו. ובזה יובן מה שאומרים סלח לנו כי חטאנו אחר העבודה²⁴ בהתבוננו' בק"ש, שלכאו' הי' צ"ל סלח לנו קודם התפלה, אך הענין הוא דהנה קודם התפלה דרך איש ישר בעיניו ואם אינו עושה עבירות ומקיים מצות ולומד תורה הרי הוא בעיניו כזכאי, אבל כשמתבונן בגדולת הבורא ית' בק"ש באחד איך דכולא קמי' כלא חשיב, אזי הוא מבין שנמצא בו פסולת ג"כ, ואז מבקש סליחה ומחילה. וזהו בד"כ ענין הבירור דתפלה שמברר את הנה"ב ומעלה אותה.

ועוד זאת הי' העבודה בקרבנות שלאחר גמר הקרבנות הנה האפר שהי' נשאר היו תורמין תרומת הדשן²⁵, ולכאו' צ"ל מ"ש בתרומת הדשן ולבש הכהן בגדי בד