צה

שהיא מדרגה החמישי' סופא דכל דרגין בחי' יראת ה', אך כ"ז בס"י⁸ שנעוץ תחלתן בסופן וסוב"ת לכך כתי' הן יראת ה' היא חכ' שבסופא דכל דרגין הוא היראת ה' שהיא מדרגה החמישי' כנ"ל נעוץ התחילה היא החכ' הראשית לכל, ונעוץ סופן בתחלתן שבחכ' ריש כל דרגין נעוץ היראה שהיא סופא דכ"ד וכמארז"ל אם אין יראה אין חכ' ואם אין חכ' אין יראה וכנ"ל, וזהו כוונת רז"ל זוכה לתורה שניתנה בה' קולות כו' ע"י שמשמח את החתן דייקא במצוה זו דכולא חדא מילתא היא (וכאשר אינו משמחו עובר בה' קולות) שגם בחתן ימצא ה' קולות כו' כנ"ל.

והטעם ⁹ לזה שהתורה ניתנה בקולות ורעש גדול דוקא, הוא שע"י הקול והרעש יתמשך עיקר שפע החכ' למטה שהקול והרעש הוא הממשיכה דייקא, משא"כ בלא"ה לא יתמשך החכ' למטה כ"א יהיו נשארי' למעלה ולכן עיקר מצות לימוד התורה לשמה (לשם ה"א דהיינו המשכת התורה דרך ה' קולות הנ"ל) הוא בקול דוקא כמ"ש בגמ' בתלמיד א' שגרס תלמודו בחשאי ושכח תלמודו כו' ע"ש, והיינו מפני שקריאת והמשכת התורה הנמשך מח"ע הוא ע"י הקול דוקא, כמ"ש קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, ואין אמת אלא תורה שממשיכי' אותו אל האמת היא התורה, וז"ש באמת בתוך האמת כו', שכ"ז הקריאה וההמשכה הוא ע"י הקול דוקא, ולכן אותו תלמיד שגרס בחשאי שכח תלמודו כנודע שהשכחה היא הפך החכ'¹⁰ כמ"ש לא תשכח זהו בחי' החכ' והזכרון, וההיפך לזה הוא תשכח שהשכחה היא מאחוריי' של החכ' כנודע, ולכן כאשר למד בחשאי שלא המשיכה למטה שכח תלמודו, אך אעפ"כ מצוה לעסוק בתורה בעיון השכלי אף בלא קול ודבור ג"כ, שזהו מ"ש קול ה' על המים דהיינו שממשיך את אור א"ס ב"ה לתוך החכ' של התורה המלובשת בשכלו שמקשר חב"ד שלו בחב"ד של אור א"ס ב"ה כמ"ש בלק"א¹¹, וז"ש על המים לתוך עיון השכלי כנ"ל.