צד
כשרואה האדם שנמצא למטה ג"כ בחי' כח המוליד להוליד חדשות מאין ליש שזה הכח נמשך מן אור א"ס ב"ה אשר הוא כל יכול לחדש חדשו' אין קץ להפעיל מאין המוחלט ליש ממש כמ"ש והחכ' מאין תמצא וגו', ע"כ ישמח לב האדם מזה, וזוהי המצוה לשמח החתן כו' כנ"ל. וזהו שארז"ל ואם משמחו זוכה לתורה שניתנה בה' קולות וכו', פי' כי התורה נמשכה ג"כ מאין ליש ממש מהעלם לגילוי, כי אוריי' מחכ' נפקת והחכ' מאין תמצא, לכן כאשר ישמח האדם מבחי' כח המוליד מאין ליש הנמצא בהאדם שזהו המצוה לשמח החתן כו' יזכה לתורה שנמשכה ג"כ משרש ומקור זה מאין ליש דאוריי' מחכ' נפקת והחכ' מאין תמצא כנ"ל.
אך להבין ענין ה' קולות שניתנה בהן התורה כמ"ש ויהי קול השופר וגו', משה ידבר והאלקי' יעננו בקול וגו', ששם נא' במ"ת ה' קולות כו', הענין הוא דהנה כתי' אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ויאמר לאדם וגו', פי' שזהו ה' בחי' ומדרגות שנמשכי' בסדר ההשתלשלו' מחכ' עד הדבור, ראה הוא בחי' ומדרגת החכ' שהיא בחי' ראיי' כנודע, ויספרה הוא בחי' בינה כו' כמשנ"ת במ"א7 ע"ש. וכמ"כ עד"מ למעלה נמצאי' ה' מדרגו' המשתלשלו' מחכ' דאצי' ואילך עד מל' דאצי' היא דבר ה' ית' דהיינו מהחכ' נמשכה הבינה דאצי' שנקראת בחי' זה כמ"ש והחכ' מאין תמצא ואי זה מקום בינה וגו', ומהבינה נמשכי' המדות ומן המדו' המחשבה ומן המח' הדבור הרי הם ה' מדרגו' המשתלשלו' מחכ' עד הדבור כנ"ל, והן הן הה' קולות שניתנה בהן התו', פי' דאוריי' מחכ' נפקא וכאשר נצטרך להמשיכה מן החכ' למטה הוצרכה לירד ולהתמשך דרך ה' מדרגו' המשתלשלו' מחכ' ואילך כנ"ל, והן הן הה' קולות שקול הוא ל' המשכה שנמשך בחי' התורה למטה דרך ה' בחי' ומדרגו' ההשתל' הנ"ל.
וז"ש קול ה' על המים וגו' פי' זהו המשכה ראשונה של התו' שהוא נגד קול הראשון דמ"ת, דהנה מים הוא בחי' חכ' שמאין תמצא כנודע ועז"נ קול ה' על המים שהוא ההמשכה מלמעלה מן החכ' אל ים החכ' שלמעלה וז"ש על המים, ואח"כ נמשכה עוד למטה במורד אל המדו' דאצי', וז"ש אח"כ קול ה' בהדר וגו' עד סוף כל החמשה קולות הוא שיומשכו כ"כ למטה עד סוף כל דרגין הוא בחי' דבר ה' ית' דכתי' ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכ' וגו' כמשנת"ל
הערות
- 7. ויספרה הוא בחי' בינה כו' כמשנ"ת במ"א : ראה לקו"ת האזינו עא, ג. סה"מ תקס"ג ח"ב ע' תשנז. וראה גם ס' מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' לב. נד. תצה. שמות ח"ב ע' שסט. שפג. ויקרא ח"ב ע' תתכח. תתסז. במדבר ח"ד ע' א'תנג. דברים ח"א ע' שיט. ח"ג ע' תתס. ח"ד ע' א'קסז. סה"מ תרכ"ט ע' שכז (מלקו"ת להאריז"ל ר"פ בראשית). ובכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.