פח

דבר בעתו גם למנהגיהן שהיו מארסין תחלה ואח"כ חופה ונשואין, ולמה הקדימו להזכיר בברכת אירוסין שא"צ לחופה כלל שההיתר הוא ע"י חופה דוקא, ובנשואין עצמם לא תיקנו להזכיר, וגם אצלינו שאירוסין ונשואין הם ביחד לא זזה ממקומה כו'.

והענין הוא כנודע שענין האירוסין הוא בחי' מקיף שמקדשה בטבעת ואומר לה הרי את מקודשת כו', שהטבעת הנה רק בחי' מקיף שממשיך לה חיות מועט להיות מקודשת לשון הפרשה לו כו', וכמ"ש מזה בלק"ת בד"ה תורה צוה בפ' הברכה¹⁷, אמנם נשואין הוא בחי' השפעה פנימי' להוליד בדומה לו, וכמ"ש מזה בביאור מאה"ז ע"פ לא טוב היות האדם לבדו (הלשון שלא נדפס)¹⁸ בביאור ענין ההבדל שבין זיווג נשיקין כו' לענין זיווג גופני דזו"נ להוליד נשמות ע"ש, רק שבחי' מקיף דטבעת זהו המקיף שהחתן משפיע להכלה מקיף פרטי לקדשה, פי' הפשוט להפרישה לו, וגם לפי פי' לקדשה ע"ד שנת' בענין ברכת המצות¹⁹ אשר קדשנו בקדש העליון להיות בחי' ואנשי קדש כו' זהו ג"כ מקיף פרטי להעלותה וכמארז"ל עולה עמו, ע"ד הקדשת הקרבן, ונדירת דבר הנדור שצריך להוציא בשפתיו דוקא שעקימת שפתים הוי מעשה, ובאירוסין הוא גם במעשה בפו"מ בלבישת הטבעת כו'. אמנם כ"ז הוא בחי' אירוסין לבד, אמנם בכדי שיהי' ענין בחי' נשואין בחי' יחוד פנימי א"א בלא חופה שזהו המקיף כללי המקיף חו"כ ביחד דוקא, כי כדי שיהי' נמשך השפעה פנימיות צ"ל נמשך תחלה גם בבחי' חתן, והענין הוא שבחי' אירוסין זהו מה שהחתן משפיע להכלה מבחי' נובלות חכ' שלמעלה תורה שזהו הארה בעלמא וכמו מ"ט אמר קרא שזהו מבחי' רמזים ואותיות לבד וכמו וא"ו דוכי ישאל מזה נלקח כל פרק השואל כו', אמנם בכדי שיומשך שפע פנימיות החכ' שזהו שרשו מבחי' מו"ס שלמעלה מחכ' סתם שזהו לא יש גם בבחי' חתן, לזה צריכי' שניהם להתעלות תחת בחי' מקיף החופה שזהו מבחי' ישת חשך סתרו בחי' כתר ומשם נמשך להחתן בחי' פנימיות החכ' שיוכל להשפיע להכלה בחי' תושבע"פ להוליד בדומה לו כו' כמ"ש מזה בד"ה תורה צוה וביאורו בפ' הברכה²⁰.

וענין בחי' חופה בעבודה זהו ענין תשובה, שאע"פ שנת"ל שירידת הנשמה הוא בשביל תורה, הנה באמת ענין ירידת הנשמה היא בשביל תשובה ג"כ, דהנה הנשמה קודם שירדה לעוה"ז היתה במדרגת צדיקים, פי' שכמו קריאת שם צדיק בהתלבשות הנשמה בגוף יקרא למי שמקיים תומ"צ כמ"ש מזה בד"ה מי יתנך כאח לי שלא נדפס ובהביאורי' באורך²¹, ובקצרה לפי שכלליות המצות נק' בשם צדקה כמ"ש